יעקב ארטל

יעקב ארטל
לידה	10 במאי 1928 (בן 95); ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1950

יעקב ארטל (נולד ב-10 במאי 1928) הוא בנקאי ואיש עסקים ישראלי, עבד כ-46 שנים בבנק לאומי לישראל, מתוכן שמונה שנים (1979–1987) כיהן בתפקיד המשנה למנכ"ל הבנק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב ארטל נולד בירושלים וגדל בה עד גיל שש. אביו, דוד, נולד בעיירה טורקה שבאוקראינה ואמו, אסתר, נולדה בהונגריה; הוריו נפגשו בווינה בה נישאו וממנה עלו לארץ ישראל בשנת 1916. בארץ ישראל נולדו להם שני בנים: צבי (1923) ויעקב. ב-1934 עבר עם משפחתו לחיפה, לאחר שאביו התמנה למנהל מפעל למרצפות בעיר.

בשנת 1941, בהיותו בן שלוש עשרה, לאחר סיום בית ספר עממי בחיפה, החל לעבוד בבנק לאומי הדר הכרמל בתור שליח. ב-17 ביוני 1946, נמנה אחיו, צבי ארטל (משה), עם אחד עשר הלוחמים שלחמו בשורות הלח"י ונפלו בעת ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה.^[1]

במלחמת העצמאות שירת ארטל בדרגת רס"פ בחיל הרגלים בגדוד 22 בחטיבת כרמלי, השתחרר בשנת 1950, חזר לבנק והחל לעבוד בסניף הראשי בעיר התחתית כקופאי. במקביל סיים תואר ראשון בפקולטה לכלכלה של בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה (שהיה אחד המוסדות שממנו התפתחו אוניברסיטת תל אביב). ארטל התקדם בתפקידו בבנק ובסולם הדרגות, וב-1967 התמנה לסגן מנהל הסניף הראשי של בנק לאומי בחיפה.

בשנת 1970 עבר עם משפחתו לגור בתל אביב.

בשנת 1971 התמנה כמשנה למנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי בתל אביב. באותה תקופה עבדו בסניף כאלף עובדים, והתנהל בו שליש מסחר החוץ של ישראל. ב-1974 התמנה למנהל החטיבה לעסקי חוץ. בשנים 1978–1982 כיהן כמנהל אזור תל אביב–יפו^[2] ובשנת 1979 נתמנה למנהל הסניף המרכזי בתל אביב^[3] ומשנה למנכ"ל הבנק.^[4]

משנה למנכ"ל בנק לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1982 בוצע רה-ארגון מקיף בבנק לאומי לישראל, ובמסגרתו הוקמו שבע חטיבות וזאת בתקופת כהונתו של יו"ר מועצת המנהלים והמנכ"ל ארנסט יפת; זהו השינוי המקיף ביותר במבנה הבנק מאז שנת 1970 שכלל גם הקמת ארבע הנהלות אזוריות. בהמשך לשינוי הארגוני מונה ארטל בשנת 1983 לראש החטיבה הבנקאית (הקרויה גם החטיבה לבנקאות קמעונאית ומסחרית).^[5] זו הייתה החטיבה הגדולה ביותר בבנק שהורכבה מהאגף ללקוחות פרטיים והאגף ללקוחות מסחריים (פירמות עסקיות קטנות ובינוניות).דוד ליפקין, "בנק לאומי עורך רה-ארגון במבנה ובדרג האישי הבכיר", מעריב, 11 באוגוסט 1982 הוא היה אחראי על כל סניפי הבנק בישראל שכללו כ-10,000 עובדים ו-350 סניפים ואחראי על חברות הבת: בנק עליה-לאומי ובנק ערבי ישראלי. הוא הופקד על השירותים הבנקאיות הבאים: כרטיסי אשראי, שירותי מטבע חוץ, ניירות ערך, תוכניות חיסכון, פיקדונות, קרנות נאמנות וקרנות השתלמות; ארטל היה ממונה על קופות הגמל והקופות המנוהלות על ידי הבנק שבסוף 1982 עמדו על 80 מיליארד שקל והיוו כ-40% מנכסי קופות הגמל הבנקאיות; מספר חשבונות העמיתים בקופות הגמל עמד על קרוב למיליון ומאה אלף.^[6]^[7]

בספטמבר 1985 התמנה לראש החטיבה לבנקאות עסקית,^[8] החטיבה עסקה בשירותים בנקאיים ופיננסיים לקונצרנים, חברות גדולות, וגופים ממשלתיים וציבוריים גדולים. השירותים כללו את פעולות האשראי, הפסיב, ההשקעות במימון בינלאומי, במטבע חוץ ובמטבע ישראלי. ארטל גם היה חבר במועצת המנהלים של בנק לאומי בריטניה.^[9] ב-1986 התמנה ליו"ר מועצת המנהלים של "לאומי חברה למימון".^[10] ארטל ישב בוועדת ״תכנון אסטרטגי לטווח ארוך״ אשר קבעה את התוכנית האסטרטגית של הבנק, יחד עם מנהל החטיבה לתכנון האסטרטגי. בתפקידו זה היה אחראי בשנת 1986 למספר כישלונות במתן אשראי בהיקף נרחב ללקוחות שפשטו את הרגל, בהם חיים שיף, סולל בונה, אלסינט והמושבים.^[11]

בתחילת 1987 בעקבות פרסומים על המשכורות הגבוהות של בכירי בנק לאומי, קוצצו המשכורות של הבכירים, בהם משכותו של ארטל שעמדה על כ-30,000 דולר בחודש,^[12] אך הובטח להם שאם יפרשו עד סוף 1987 יקבלו פיצויים או פנסיה על פי שכרם לפני הקיצוץ. זמן קצר לאחר מכן אולץ מנכ"ל הבנק, מרדכי איינהורן להתפטר. איינהורן הציע שבראש הבנק תעמוד ועדת שלושה שתכלול יחד איתו את ארטל וידידיה גרינברג, אך הצעתו נדחתה על ידי הדירקטוריון שהעדיף להצניח את צדיק בינו, מועמד חיצוני.^[13] ארטל שראה עצמו כמועמד לניהול הבנק^[14] נשאר בבנק למרות אכזבתו מאי קבלת התפקיד. אולם לאחר מספר חודשים, בהם לחץ ועד העובדים להדיחו,^[15] ולאחר שדוד קליין מונה למשנה שלו בחטיבה העסקית,^[16] הוא התפטר. ארטל סיים את עבודתו בבנק ביולי 1987, בגיל 59, בתום ארבעים ושש שנות עבודה.^[17] עם התפטרותו הושלמה החלפת ההנהלה הבכירה של הבנק מתקופתו של יפת.^[18]

לאחר הפרישה מבנק לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם סיום עבודתו בבנק החל בקריירה חדשה כאשר בשנים 1987–2000 פעל כנציגו בישראל של המשקיע הבריטי ברנרד שרייר (Shreier Group in Israel- C.P Holdings Limited U.K). כאשר בתקופה הזו רכש עבור קבוצת שרייר את החברות קטרפילר, כור סחר ומלון גלי זוהר בים המלח. בנוסף היה מעורב בהשקעה וניהול מלון השרון בהרצליה. בסך הכול הושקעו בישראל בתקופת עבודתו עבור שרייר כחמישים מיליון דולר.^[^{דרוש מקור]}

בשנת 2000 סיים ארטל את עבודתו עבור ברנרד שרייר והחל בקריירה חדשה שרובה ככולה חברות בעמותות בהתנדבות וחברות במועצות מנהלים בחברות שונות.

ארטל הוא חבר הנהלת אגודת הידידים של אוניברסיטה תל אביב וגזבר האגודה.^[19] היה חבר הנהלת לשכת המסחר ישראל אפריקה; חבר הנהלת המועדון המסחרי והתעשייתי תל אביב יפו ויו"ר ועדת הכספים;^[20] מ"מ יו"ר הנהלת לשכת המסחר הבינלאומית (ICC); יו"ר Jerusalem Arbitration Center; נשיא, גזבר, חבר הנהלה ויו"ר ועדת הכספים של רוטרי תל אביב כשבמסגרת פעילותו במועדון יזם מספר פרויקטים למען הקהילה ותרומות בייחוד לבתי ספר בתל אביב ; יו"ר ועדת כספים וחבר בוועד הפועל של המרכז למורשת המודיעין. ארטל כיהן כחבר במועצות המנהלים של החברות אלקטרה, מנרב, טבעול, קטרפילר, בתי מלון השרון וגלי זוהר ולשכת המסחר ישראל אפריקה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטל מתגורר בתל אביב, נשוי מאז 1957 ללאה (שטיינר),^[21] להם שלושה ילדים: צביקה (צבי) ארטל, המייסד והמנכ"ל של חברת ההלבשה האמריקאית דנה-קו; אהוד (אודי) ארטל, בעלים ומנכ"ל של חברת VUMIE Consulting ושותף מנהל בחברת IEP; ואורית ארטל-דלוגין, סמנכ"לית שיווק ב-EY ישראל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ חיים אפלבוים (אלימלך), ולא חזרנו לבסיס: פרשת התקפה אחת, הוצאת קרן להקמת אנדרטה לחללי ההתקפה של לחי"י על בתי המלאכה של הרכבת, בית יאיר, מהדורה שנייה, תשכ"ו
^ מינויים חדשים בב.ל.ל, מעריב, 13 באפריל 1978
^ אנשים ומעשים במשק, דבר, 17 בספטמבר 1979
^ "חילופי מנהלים בסניף המרכזי של בנק לאומי", ידיעות אחרונות, כלכלה וכספים, 20 בספטמבר 1979, עמ' 17
^ "המבנה הארגוני של קבוצת בל"ל ישונה ב-1 באוקטובר השנה", יום יום, 11 באוגוסט 1982, עמ' 1, 2. תוכנית ארגונית חדשה של בנק לאומי לישראל", הצפה, 11 באוגוסט 1982. "מועצת המנהלים של בל"ל אישרה מיבנה ארגוני חדש לבנק", שער, 11 באוגוסט 1982, עמודים ראשון ואחרון. "תוכנית ארגונית חדשה בבנק לאומי", על המשמר, 11 באוגוסט 1982. אריה לביא, "בוצעו שינויים ארגוניים מרחיקי לכת בהנהלת בל"ל", הארץ, 11 באוגוסט 1982. חגי גולן, "7 חטיבות במבנה הארגוני החדש של קבוצת בנק לאומי", מבט, 11 באוגוסט 1982. "מבנה ארגוני חדש לבנק לאומי", דבר, 22 באוגוסט 1982.
^ דו"ח של בנק לאומי לבעלי המניות, 1983, עמ' 10
^ Jerusalem Day." (An Interview with Jacob Ertel), The Jerusalem Post 1983, p. VI"
^ "מינויים חדשים במשק", ידיעות אחרונות, ממון, 2 באפריל 1985, עמ' 3
^ .Annual report 1985, Bank Leumi (U.K.) plc
^ שער, 10 ביולי 1986
^ אלעזר לוין, בינו בנעליים גדולות, חדשות, 10 באפריל 1987
^ אלעזר לוין, המשמחת קוצצו לחצי, חדשות, 18 בינואר 1987
^ אלעזר לוין, בישול מהיר, חדשות, 20 בפברואר 1987
^ אלעזר לוין, כדאי להם לפרוש עכשיו, חדשות, 12 בפברואר 1987
^ אלעזר לוין, הפיצויים לבוקסבאום: 300 אלף דולר, חדשות, 24 במרץ 1987
^ אלעזר לוין, בינו מזיז עניינים, חדשות, 27 במרץ 1987
^ התפטר ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, מעריב, 5 ביוני 1987
^ אלעזר לוין, המנהל האחרון מאנשי יפת פורש מבנק לאומי, חדשות, 5 ביוני 1987
^ אתר מועצת אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב
^ אתר המועדון המסחרי והתעשייתי תל אביב יפו
^ לאה שטיינר יעקב ארטל נשואים, הארץ, 11 באפריל 1957

[1] חיים אפלבוים (אלימלך), ולא חזרנו לבסיס: פרשת התקפה אחת, הוצאת קרן להקמת אנדרטה לחללי ההתקפה של לחי"י על בתי המלאכה של הרכבת, בית יאיר, מהדורה שנייה, תשכ"ו

[2] מינויים חדשים בב.ל.ל, מעריב, 13 באפריל 1978

[3] אנשים ומעשים במשק, דבר, 17 בספטמבר 1979

[4] "חילופי מנהלים בסניף המרכזי של בנק לאומי", ידיעות אחרונות, כלכלה וכספים, 20 בספטמבר 1979, עמ' 17

[5] "המבנה הארגוני של קבוצת בל"ל ישונה ב-1 באוקטובר השנה", יום יום, 11 באוגוסט 1982, עמ' 1, 2. תוכנית ארגונית חדשה של בנק לאומי לישראל", הצפה, 11 באוגוסט 1982. "מועצת המנהלים של בל"ל אישרה מיבנה ארגוני חדש לבנק", שער, 11 באוגוסט 1982, עמודים ראשון ואחרון. "תוכנית ארגונית חדשה בבנק לאומי", על המשמר, 11 באוגוסט 1982. אריה לביא, "בוצעו שינויים ארגוניים מרחיקי לכת בהנהלת בל"ל", הארץ, 11 באוגוסט 1982. חגי גולן, "7 חטיבות במבנה הארגוני החדש של קבוצת בנק לאומי", מבט, 11 באוגוסט 1982. "מבנה ארגוני חדש לבנק לאומי", דבר, 22 באוגוסט 1982.

[6] דו"ח של בנק לאומי לבעלי המניות, 1983, עמ' 10

[7] Jerusalem Day." (An Interview with Jacob Ertel), The Jerusalem Post 1983, p. VI"

[8] "מינויים חדשים במשק", ידיעות אחרונות, ממון, 2 באפריל 1985, עמ' 3

[9] .Annual report 1985, Bank Leumi (U.K.) plc

[10] שער, 10 ביולי 1986

[11] אלעזר לוין, בינו בנעליים גדולות, חדשות, 10 באפריל 1987

[12] אלעזר לוין, המשמחת קוצצו לחצי, חדשות, 18 בינואר 1987

[13] אלעזר לוין, בישול מהיר, חדשות, 20 בפברואר 1987

[14] אלעזר לוין, כדאי להם לפרוש עכשיו, חדשות, 12 בפברואר 1987

[15] אלעזר לוין, הפיצויים לבוקסבאום: 300 אלף דולר, חדשות, 24 במרץ 1987

[16] אלעזר לוין, בינו מזיז עניינים, חדשות, 27 במרץ 1987

[17] התפטר ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, מעריב, 5 ביוני 1987

[18] אלעזר לוין, המנהל האחרון מאנשי יפת פורש מבנק לאומי, חדשות, 5 ביוני 1987

[19] אתר מועצת אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב

[20] אתר המועדון המסחרי והתעשייתי תל אביב יפו

[21] לאה שטיינר יעקב ארטל נשואים, הארץ, 11 באפריל 1957

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]