יעקב אריה מיליקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי מאמשינוב
לידה 9 באוגוסט 1947 (בן 76)
כ"ג באב תש"ז
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים
רבותיו שמואל אוירבך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג נעמי פעריל מיליקובסקי (אייגר)
אב הרב חיים מיליקובסקי
אם חיה נחמה מיליקובסקי (קאליש)
מספר צאצאים 12 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות אמשינוב ה־6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי (נולד ב-9 באוגוסט 1947, כ"ג באב ה'תש"ז) הוא האדמו"ר מאמשינוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארצות הברית לרב חיים מיליקובסקי, ליטאי מתלמידי ישיבת מיר שהיה לימים ראש ישיבת שם עולם אמשינוב בירושלים, ולחיה נחמה, בתו של האדמו"ר רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב. השידוך החריג בין תלמיד הישיבה הליטאי לבת האדמו"ר נערך בתקופת מלחמת העולם השנייה, בעת שהותם בשאנגחאי שבסין.

בילדותו עלה עם הוריו וסבו לירושלים ולמד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת בריסק.

בב' באלול תש"ל[1], בגיל עשרים ושלוש, נשא את בתו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. לזוג שנים עשר ילדים. בנם הגדול נפטר בנערותו לאחר מחלה ממושכת.

בכ"ז באייר תשל"ו נפטר סבו, והחסידים מינו אותו לאדמו"ר תחתיו, בניגוד לרצונו. מספר אדמו"רים, בהם רבי ישראל אלתר מגור ורבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, שכנעו אותו לקבל על עצמו את עול האדמו"רות. על אף שהוא נעתר לבקשתם, לחלק מהחסידים הקוראים לו "רבי" הוא נוהג עד היום להשיב שהוא אינו רבי.

בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן, הסמוך לבית האדמו"ר

הרב מיליקובסקי מתגורר בסמיכות למרכז החסידות, בשכונת בית וגן בירושלים, ומוסר שיעורים בישיבת "שם עולם" שהקים סבו.

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר יומו ייחודי, עד כדי שסדרי השבת שלו מסתיימים לפעמים ביום שלישי. מלבד שהוא מאריך מאוד בתפילתו, הוא נוהג להתכונן זמן רב לפני קיום מצוות ותפילות, פעמים רבות הרבה מעבר לזמני ההלכה המקובלים לפי השולחן ערוך, בעקבות כך מתקיים במגזר החרדי דיון ציבורי סביב הנהגותיו[2].

קבלת הקהל הציבורית נערכת בדרך כלל בשעות המאוחרות של הלילה, עד לפנות בוקר.

בכל מוצאי שבת נהג למסור שעורים בפירוש הרמב"ן לתורה.

בין תלמידיו: הרב מאיר ברנדסדורפר, מראשי בד"ץ העדה החרדית (למרות השתייכותו לקהילה אחרת)[דרוש מקור]; הרב צבי מאיר זילברברג; האדמו"ר רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין, שאף משתתף לעִתים בטישים שעורך; שמואל יצחק בורנשטיין האדמו"ר מסוכטשוב וגיסו רבי שלמה אייגר האדמו"ר מלובלין.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידו הרב שמואל נחום הלחמי (ויסברוד) הוציא את באורו לפירוש הרמב"ן לתורה על ידי מוסד הרב קוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]