יעקב בירדוגו (עדות ביעקב)
רבי יעקב בירדוגו (מכונה: אביר יעקב; לפני ה'ת"ר, 1840 – כ"ט בניסן ה'תרס"א, 1901) היה פוסק הלכה, ראש השוחטים, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של מקנס בסוף המאה ה-19.
קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במכנאס לאביו רבי מרדכי בירדוגו, סבו הוא רבי רפאל בירדוגו. תחילה שימש במקצוע השו"ב, ובהמשך התמנה לראש השוחטים בעיר. סביב שנת תר"ל, התמנה לדיין בעיר. רבי יעקב תיקן תקנות יחד עם חביריו הדיינים: רבי אברהם עמאר, רבי רפאל אבן צור, רבי שלום משאש הזקן ורבי שמואל עמאר. בית הדין תיקן תקנות נגד הפרזה במותרות באירועי שמחה, וכן נגד הפרזה בשליחת מתנות איש לרעהו, שכרוכה בהפסד מרובה ובמקרים רבים מתנות אלו היו חסרי תועלת.[1] כדרכם של רבני המערב, התכתב בהלכה עם דייני הערים הסמוכות, כדוגמת רבי ידידיה מונסונייגו רבה של פאס,[2] ורבי יוסף בירדוגו רבה של רבאט.[3]
גם בימי דיינותו המשיך להחזיק בשררת השחיטה. לימים שימש כאב בית הדין וראש ישיבה, ובפועל רוב משרת העיר הייתה על שכמו, בהיותו משמש לכתובת המרכזית בענייני איסור והיתר, שחיטה וטריפות.[4]
תמך בעלייה לארץ ישראל, ותיאר: ”בזמנינו זה נצנצה רוח טהרה בעירנו זאת וכמעט כולם נתעוררו לעלות לארץ ישראל תוב"ב וכבר עלו מהם קרוב למאתים בעלי בתים, ועדיין רוצים לעלות כהנה”.[5] היה בקשר עם יהודי עירו שהתיישבו בחיפה.[6]
נפטר ונקבר במכנאס בכ"ט ניסן ה'תרס"א.
השפעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבני העיר בדורו ובדור שלאחריו, מרבים להזכיר את פסקיו, מהם: רבי שלום משאש הזקן, רבי חיים משאש, ורבי שלום משאש.[7]
מפסקיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התיר את מנהג מניעת אכילת סוכר בפסח, מאחר שהשתנה המציאות ובטל חשש החמץ בתעשייתו.[8]
- לא מחמירים לומר חוזר וניעור באיסור חמץ.[8]
- התיר אכילת אורז בפסח בשעת הדחק.[9]
- נהגו הנשים לשמוע קריאת מגילה רק בלילה, ויש סמוכות רבות למנהג.[10]
- המסורת שבמקום חשש אשת איש, חוששים להחמיר גם נגד פסק מרן השולחן ערוך.[11]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרבי יעקב ארבעה בנים תלמידי חכמים: רבי משה, רבי מרדכי (תרי"ג-תרל"ח) משוחטי העיר ורבניה, נפטר בגיל צעיר ללא זרע, בחיי אביו.[12] רבי יהודה, והבן הצעיר רבי יהושע בירדוגו רבה הראשי של מרוקו. חתנו היה רבי שלום משאש הזקן.[13] נינו הוא רבי שלום משאש רבה של ירושלים.[14]
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדות ביעקב – תשובות ופסקי דין בארבעת חלקי השולחן ערוך, יצא לאור על ידי רבי שלום משאש.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ר' אברהם הלל, תקנה בדבר מינוי דיינים חדשים במכנאס, בתוך: מן הגנזים חלק ה, עמ' שמט-שן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: תקנות חכמי מכנאס ח"ב תקנות יח-יט.
- ^ ראו: עדות ביעקב אה"ע סימן סח.
- ^ ראו: עדות ביעקב אה"ע סימן עט.
- ^ דברי רבי שלמה בירדוגו, 'ידא דטבחי' דף מז-מח; הקדמת רבי שלום משאש לספר 'עדות ביעקב' ע"פ עדות הדיין רבי שלמה בן שטרית.
- ^ עדות ביעקב יו"ד סי' קנט.
- ^ ראו: עדות ביעקב אה"ע סימן ח.
- ^ ראו למשל: תבואות שמ"ש אה"ע ג, נ, נט, פד.
- ^ 1 2 עדות ביעקב או"ח ב.
- ^ נשמת חיים משאש אות פ בשמו.
- ^ הובא ב'נשמת חיים' (משאש) אות פ - פורים.
- ^ ראו: דברי שלום (משאש) חלק אה"ע סימן ז.
- ^ הקדמת רבי יעקב בירדוגו לשו"ת משפטים ישרים.
- ^ ר' אברהם הלל, תקנה בדבר מינוי דיינים חדשים במכנאס, בתוך: מן הגנזים חלק ה, עמ' שמט-שן.
- ^ הקדמת רבי שלום משאש לספר 'עדות ביעקב'.