יעקב ברזילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יעקב ברזילי (אייזנר) (נולד ב-1933) משורר, סופר ומתרגם ישראלי, יליד הונגריה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב נולד בעיר דברצן בהונגריה בשנת 1933 וחי חיים רגילים במשפחה של אב (בעל בית מלאכה לתפירה) אם ואחות קטנה, עד שהנאצים הגיעו להונגריה. לאחר חיי גטו קצרים גורשו יחד עם יהודי העיר, רובם הגיעו לאושוויץ ואילו משפחתו נשלחו ברכבת לאוסטריה ומשם בשלב מאוחר יותר גורשו למחנה ברגן בלזן. אביו וסבו מתו בברגן בלזן ואילו יעקב עם אימו ואחותו חזרו להונגריה. בשנת 1949 עלה יעקב לארץ (ללא אחותו ואימו שעלו מספר שנים לאחר מכן), התיישב בקיבוץ חצור ולאחר שנתיים היה בין מקימי קיבוץ דביר.

יעקב ברזילי היה שנים רבות יועץ מס. הוא הקדיש את חייו לכתיבת שירה והוציא לאור ספרי שירה רבים שרובם תורגמו לשפות זרות. יעקב הוא חבר מועצת יד ושם והוא מרבה להרצות בבתי ספר ובמוסדות אחרים על שואת יהדות הונגריה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-70 משיריו של יעקב ברזילי הולחנו עד כה, על ידי תשעה מלחינים. היצירות מבוצעות על ידי הרכבים קאמריים, תזמורות ומקהלות בארץ ובעולם. כתב 12 ספרי שירה, חלקם מתורגמים לשפות שונות.

בין יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עד נר ראשון של בוקר"
  • "אבי לא יברך על הלחם" - הולחן על ידי אהרון חרל"פ
  • "תמונות מאוספו הפרטי של אלהים" - הולחן על ידי אהרון חרל"פ
  • "מבול" - הולחן ליצירה על ידי יורם מיוחס וזכה בפרס ראשון בתחרות הבינלאומית למקהלות בסין בשנת 2004
  • "ספינת אהבה" - הולחן על ידי יוסף ברדנשווילי
  • "על חלקת בטנך הלבנה"
  • "אותיות בוכות באש" - הולחן על ידי אהרון חרל"פ
  • "שירי לא תם"
  • "שתי גדות לאהבה"
  • "סולמות"
  • "דו-עט" - בשיתוף שולמית פרידמן
  • "מסעו של ילד" - מחזור של שלושה שירים ("פגישה מקרית ברכבת", "היה לי חבר", ו"אין כוכבים ברקיע") למקהלה מעורבת א-קפלה בהלחנת פרופ' מיכאל הורביט מאוניברסיטת בוסטון.

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "התבדות", השיר פורסם בכתב העת מאזנים, גיליון מס' 1, כרך פ"ט, עמ' 3, פברואר 2015

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 2015 פרסם הסופר עמוס אריכא הערכה מקיפה על ספר שיריו של יעקב ברזילי "השכן מברגן בלזן" ושמה "הצד המפלצתי של אלוהי ישראל", אותו אל צמא-דמים אתו מנהל המשורר חשבון נוקב וכואב לאורך דרכו. הרשימה הסתיימה בשורות האלה: " הליריקה שלו חכמה ושקולה גם בעת סערת-נפש בצל המעיב של זיכרונות השואה, ואף באה לביטוי מרשים גם בתחום החשוב האחר של יצירתו, בשירי אהבה לוהטים אך רגישים עד דקויות משכנעות. עבריותו העשירה מעידה כי פיצח לעצמו את צופן מכמני ורזי העברית ורבה יכולתו להפוך כרצונו ברובדי הלשון ולהסתייע בהם לחדור לאוזן לכבוש עין ולב גם בהתמקדותו בסיוטי הטרגדיה הלאומית. חוכמת היוצר חתומה בשורותיו ומכלול שיריו נכס לפנתיאון השירה העברית."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]