יעקב ברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרופסור ברט ואשתו רוזה

פרופסור יעקב ברט (3 במרץ 1851 פלהינגן, באדן, גרמניה - 24 באוקטובר 1914, ברלין) היה מזרחן ובלשן יהודי-גרמני, מומחה לשפות שמיות, משוללי ביקורת נוסח המקרא, מראשי בית המדרש לרבנים בברלין, ומרצה באוניברסיטת ברלין. אביו של העו"ד והבנקאי ד"ר אהרן ברט, חתנו ותלמידו של הרב עזריאל הילדסהיימר.

ברט נולד במרץ 1851, בכפר פלהינגן, באותם ימים, בבאדן, הדוכסות הגדולה שבקונפדרציה הגרמנית, להורים, סוחרי בקר, שומרי תורה ומצוות. הוא התחנך בדרכם של הוריו, למד תורה מאביו, ולימודים כלליים בבית הספר העממי שבכפר. כבר בנעוריו התבלט כעילוי בין חבריו, והכומר הפרוטסטנטי המקומי, שקלט את יכולותיו של הנער, בא אל אביו וביקש ללמדו נושאים נוספים שלא היו כלולים, בתוכנית הלימודים הרשמית של בית הספר. ואכן, בהסכמתו של האב החל יעקב לקבל שיעורים פרטיים בלטינית. חיש מהר הבין הכומר שמקומו של הנער אינו בכפר, והוא שכנע את אביו לשלוח אותו לגימנסיה הממשלתית בקרלסרוהה - עיר הבירה של באדן. התנאי שהתנה האב היה כי הנער יתגורר אצל רבה של העיר רבי יוסף אלטמן, ילמד ממנו תורה, ובמקביל ילמד גם בגימנסיה המקומית.

יעקב למד ש"ס ופוסקים[1] אצל הרב אלטמן, שהיה משרידי הלמדנים של "בית המדרש הישן"[2], בדרום מערב אירופה, ובמקביל הביא מהגימנסיה את כל תעודות ההצטיינות האפשריות. יום אחד, כאשר נשאל על ידי הרב, מה הן תוכניותיו לתקופה שלאחר סיום הלימודים בגימנסיה, ובחינות הבגרות, השיב כי בכוונתו לפנות ללימודי משפטים. תשובתו זאת הכעיסה את הרב, אשר אמר לאיש הצעיר, כי אם כך הם פני הדברים מוטב שתחדל ללמוד תורה, שכן מכל מקום תהפוך לאפיקורס. באותו רגע החליט ברט שכיבד את דברי רבו, להמשיך ללמוד כדי להיות רב בישראל. יעקב ברט יצא לברלין עם תעודותיו, והמלצה חמה מהרב של קרלסרוהה, במטרה ללמוד לימודי רבנות.

בברלין, היה ברט הצעיר, תלמידו ומקורבו, של רבה של העדה החרדית החדשה, "עדת ישראל", הרב עזריאל הילדסהיימר. הוא החל לומד בבית המדרש לרבנים, אך רבו באומרו כי רבנים יהיו הרבה, אך מחנכים טובים יחסרו, הועיד אותו ללימוד מדעים, והורה לו ללכת ללמוד באוניברסיטת ברלין. לא רק בברלין למד, אלא אף בשטרסבורג ובלייפציג, הוא השתלם במזרחנות ובבלשנות שמית, והיה משומעי לקחם של גדולי המזרחנים בגרמניה של סוף המאה ה-19, פרופסור תיאודור נלדקה, ופרופסור היינריך פליישר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירוש המשניות להרמב"ם: על מסכת מכות; (מקור ערבי באותיות עבריות עם העתקה עברית מתוקנת), הוצאת ה. איצקובסקי, ברלין, 1987.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לימוד ש"ס ופוסקים הוא כינוי ללימוד כלל מקצועות היהדות
  2. ^ "בית המדרש הישן" כינוי לסגנון הישיבתי והלמדני, בהנגדה לאקדמיזציה שהתחוללה בסגנון הלימוד, במערב אירופה של אותם ימים