יעקב גוגבשווילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב גוגבשווילי
იაკობ გოგებაშვილი
I.gogebashvili.jpg
לידה 15 באוקטובר 1840 (יוליאני)
ואריאני, פלך טביליסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביוני 1912 (יוליאני) (בגיל 71)
טביליסי, פלך טביליסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, סופר, איש חינוך, פובליציסט, סופר ילדים, איש ציבור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הסמינר הרוחני של טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גאורגית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יעקב גוגבשווילי

יעקב גוֹגֶבָּשוויליגאורגית: იაკობ გოგებაშვილი;‏ י"ח בתשרי ה'תר"א, 15 באוקטובר 1840 - 1 ביוני 1912, ט"ז בסיון ה'תרע"ב) היה איש חינוך, סופר ילדים ועיתונאי גאורגי, הנחשב למייסד הפדגוגיה המדעית של גאורגיה. כמעשה אמן, הוא חיבר את ספר האלפון לילדים, "דֶדָה אֶנָה" ("დედა ენა", מילולית: "שפת אם"), שהפך, מאוחר יותר, בגרסה מותאמת, כספר לימוד האלפבית לילדים עד ימינו. כל ילד גאורגי, מאז שנת 1880 למד קרוא וכתוב בשפת אמו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוגבשווילי נולד בכפר ואריאני שליד העיר גורי שבאימפריה הרוסית (פלך טביליסי במלכות המשנה של הקווקז), בן לכומר עני בשם סימון גוגבשווילי. הוא למד בסמינר הדתי גורי וסמינר טביליסי לפני שהתקבל, בשנת 1861, לאקדמיה התאולוגית בקייב. במקביל ללימודיו הוא נכח בהרצאות מדעי הטבע באוניברסיטת קייב, שם התוודע גם לתובנות הרוסיות של רעיונות פוליטיים של הֶרצֶן, בלינסקי, צ'רנישבסקי ואחרים.

בשלב זה היה גוגבשווילי, שלא כמו אינטלקטואלים אחרים בני דורו, הושפע פחות מהרדיקלים הרוסים ויותר מהרקע הנוצרי שספג בסמינר בגורי ובטביליסי. בשנת 1863, הוא חזר לגאורגיה ולימד אריתמטיקה וגאוגרפיה בסמינר בטביליסי ומאוחר יותר מונח למפקח. דירתו של גוגבשווילי, שאירח רבות מתלמידי הסמינר, הפך, תוך זמן קצר, למחסה לדיונים אסורים בענייני אמנות ופוליטיקה. כתוצאה מכך הוא הודח, בשנת 1874, מתפקידו בהוראת הסינוד הקדוש של סנקט פטרבורג.

מאותה תקופה ואילך פרי לנסר והקדיש את מרצו להפצת ההשכלה בקרב בני עמו. בשנת 1879, הוא עזר לייסד את האגודה להפצת אוריינות בקרב הגאורגים ובאמצעותה תיעל את מאמציו בתגובה לרוסיפיקציה. פועלו היה בעיקר במערכת החינוך הגאורגית, ועצירת הסחף כנגד השפה הגאורגית שננטשה ונדחקה רבות לטובת הרוסית. גוגבשווילי רכש השפעה בקונסטלציית האינטלקטואלים סביב איליה צ'בצ'בדזה, שהיווה את חוד החנית בתחיית התנועה הלאומית הגאורגית עד למותו בהתנקשות בשנת 1907.

חיבורו רב ההשפעה ביותר של גוגבשווילי הוא "דדה אנה", ספר לימוד בסיסי של גאורגית עבור הילדים, פורסם לראשונה בשנת 1876. הספר עובר מהאלפבית לטקסט ספרותי, עם מספר קטעים אנציקלופדיים, הוא עבר מספר רב של מהדורות עד שהפך למופת, במשך מאה השני הבאות, לספר לימוד למתחילים, לא רק לגאורגית אלא גם למספר שפות בקווקז. עבודה חשובה נוספת שלו היא "שער הטבע" ("ბუნების კარი", "בּוּנֶבּיס קארוֹ") משנת 1868, שכוללת אגדות ומציגה את מדעי הטבע כאנציקלופדיה מיניאטורית לילדים. בנוסף לכך כתב גוגבשווילי גם מספר סיפורי פיות ורומנים היסטוריים לילדים וכמו כן מאמרים עיתונאיים לטובת התרבות והזהות הגאורגית.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב גוגבשווילי בוויקישיתוף