יעקב גולדברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לעדכן את הערך בעקבות מותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יעקב גולדברג, 2010

יעקב גולדברגפולנית: Jakub Goldberg; ‏3 בפברואר 1924 - 15 בנובמבר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית חוץ של שתי אקדמיות פולניות למדעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב גולדברג נולד וגדל בלודז' שבפולין. סביו משני הצדדים היו חסידים. הוריו היו חילונים. אביו היה סוחר; אמו נפטרה לפני מלחמת העולם השנייה. בדצמבר 1939 ברח אביו מלודז' לוורשה וניספה בגטו ורשה. בתקופת השואה היה יעקב גולדברג 4 שנים בגטו לודז' ואחר כך במחנות ריכוז שונים (בוכנוואלד ואחרים). בחודש האחרון של מלחמת העולם השנייה השתתף בצעדת מוות. הוא שוחרר ב-8 במאי 1945, יומה האחרון של מלחמת העולם השנייה. כל משפחתו נספתה בשואה.

אחרי המלחמה הוא שב ללודז', השלים לימודי בית ספר ולמד היסטוריה באוניברסיטת לודז', שבה היה אסיסטנט-מרצה, ושם כתב את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בערים חקלאיות בפולין. הוא הורה באוניברסיטת לודז', ושימש כמרצה להיסטוריה פולנית והיסטוריה כלכלית חברתית במשך 16 שנים. היה מקורב מאוד למורו מר שושני.

יעקב גולדברג עלה לישראל בשנת 1967, ועבד בארכיון המרכזי של העם היהודי בירושלים בשנים 19671969. בשנת 1969 החל ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים כמרצה, ופרש לגמלאות כפרופסור מן המניין בשנת 1993.

בשנת 1993 זכה יעקב גולדברג בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ורשה, והיה ליהודי הראשון שזכה בכך.

גולדברג היה חבר חוץ בשתי האקדמיות הפולניות: PAN‏ (Polska academia nauk) ו-PAU‏ (Polska academia umietnosci).

גולדברג היה נשוי לפרופ' אולגה גולדברג-מולקוביץ', לשעבר ראש החוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב גולדברג עסק במחקריו בעיקר בתולדות יהודי פולין במאות 16 עד 18 ובמקצת בתולדות פולין עצמה בתקופה זו. הוא עוסק בהיסטוריה החברתית-כלכלית, ורואה את ההיסטוריה היהודית כחלק אינטגרלי של ההיסטוריה הפולנית ולהפך. הוא הסתמך בעיקר על חומר ארכיוני שמקורו בבתי דין ונוטריונים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות היהודים בממלכת פולין במאות ה-16 עד ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא לאור על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא מתבסס על חומר שלא היה ידוע קודם לכן, אשר נאסף על ידי גולדברג מארכיונים פולניים וגרמניים. החומר התפרסם ב-3 כרכים של כתבי זכויות לקהילות בממלכת פולין-ליטא, שאותם תרגם גולדברג, ההדיר וצרף מבואות וביאורים. הספר מוכיח שאחת הסיבות העיקריות להגירה היהודית לפולין הייתה שבפולין דווקא ניתנו ליהודים זכויות גדולות יותר מאשר ניתנו להם בארצות אחרות; וכי זו הסיבה שאוכלוסיית היהודים בפולין הייתה גדולה כל כך ביחס לארצות אחרות.

החברה היהודית בממלכת פולין-ליטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בהיסטוריה של יהודי פולין. הוא מתאר את המבנה המקצועי של עיסוקי היהודים בפולין, שרובם חכרו פונדקים ועבדו בבישולי בירה ומסחר במשקאות חריפים. הספר מתאר את מבנה הקהילה היהודית וארגונה, כאשר בראשה עמד "ועד ארבע הארצות". היהודים חיו בבידול מסוים מאוכלוסייה הלא יהודית, כי עקב ריבוים, זכויותיהם וארגונם הם יכלו לסדר את כל ענייניהם בתוך הקהילה היהודית. הספר השווה את היהודים לקבוצות זרות אחרות בפולין ומצא שהאוטונומיה היהודית הייתה גבוהה יותר והתבטאה לא רק בוועד הראשי, הוא "ועד ארבע הארצות" לכל יהודי הממלכה, אלא גם בוועדות אוטונומיות-אזוריות של היהודים. היהודים חיו בדרך כלל בקבוצות גדולות, ולא התפזרו בכפרים, מה שאיפשר להם להסדיר את ענייניהם באופן אוטונומי. הספר דן בבעיות של שלטון עצמי של היהודים. הוא מביא את ממצאי המפקד סטטיסטי-דמוגרפי הראשון בפולין, מן השנים 17911792, שבו מופיע גיל הנישואים. המחבר מצא שבניגוד לדעה הרווחת, גיל הנישואים הלך ועלה, ועבר את גיל 18 (בגלל קשיים כלכליים שהלכו וגדלו). הספר עוסק אף ביחסי יהודים-פולנים.

המומרים בממלכת פולין-ליטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר דן במומרים, המניעים להתנצרותם, המבנה החברתי שלהם, גורלם והשתלבותם בחברה הנוצרית.

Stosunki agrarne w miastach ziemi Wieluńskiej (יחסים אגרריים בערים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר, שנכתב בפולנית, עוסק באגרריזציה של הערים בפולין. רוב הערים הפכו לעיירות חקלאיות, והאוכלוסייה עסקה בעיקר בחקלאות. היהודים הם שעבדו ברוב הערים הללו במקצועות הנחשבים כעירוניים יותר, ככגון מסחר ומלאכה. היהודים הם אלו שקבעו את האופי העירוני בערים החקלאיות.

מחקרים אחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו האחרונים של גולדברג עוסקים בתמונת יהודי פולין כפי שהיא מצטיירת בכתביהם של שוודים, גרמנים, אנגלים, צרפתים שבארצותיהם היו יהודים מועטים. הם הגיעו לפולין ופגשו בהשתאות את המוני היהודים בה, וראו בהמון היהודי ובמנהגיו תופעה אקזוטית. גולדברג כתב מאמר בפולנית על נסיעות של יהודים במאות ה-17–18 בפולין ותיאורם את מצבם של יהודי פולין, לפי 3 ספרי זיכרונות של יהודים מהמאה ה-18.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Die getauften Juden in Polen-Litauen im 16. - 18. Jahrhundert: Taufe, soziale Umschichtung und Integration / Jacob Goldberg. Wiesbaden: F. Steiner, [1982]. (בגרמנית)
  • המומרים בממלכת פולין-ליטא / יעקב גולדברג (תרגמה מפולנית: צופיה לסמן),‬‫ ירושלים: מרכז זלמן שזר להעמקת התודעה ההיסטורית היהודית, תשמ"ו-1985.
  • Dzieje Pabianic w XVII-XVIII wieku / Jakub Goldberg. Warszawa: Delikon, Polskie Towarzystwo Historyczne, 1990. (בפולנית)
  • Zydzi w Przemyslu do konca XVIII wieku / Mojzesz Schorr; wstep Jakuba Goldberga.Jerozolima: Hebrew University of Jerusalem, Center for Research on the History and Culture of Polish Jews, 1991. (בפולנית)
  • Juden in Polen und Litauen: warum und auf welche Weise geht man ihrer Geschichte nach? / Jacob Goldberg; [Übersetzung aus dem Polnischen, Uta Bock]. Leipzig: Simon-Dubnow-Institut für Jüdische Geschichte und Kultur, 1996. (בגרמנית)
  • החברה היהודית בממלכת פולין ליטא / יעקב גולדברג (תרגמה: צופיה לסמן), ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ט-1999.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jewish privileges in the Polish commonwealth: charters of rights granted to Jewish communities in Poland-Lithuania in the sixteenth to eighteenth centuries: critical edition of original Latin, Polish and German documents, with English introductions and notes / by Jacob Goldberg [editor]. ‪Jerusalem:‪ Israel Academy of Sciences and Humanities, ‪1985-2001. (באנגלית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב גולדברג בוויקישיתוף