יעקב גלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יעקב גלר (29 בנובמבר 1930 (כסליו תרצ"א); וסלוי, רומניה), הוא היסטוריון שחיבר ספרים בנושאים יהודיים בעברית וברומנית.

גלר נולד לאליעזר ולאיטה (יהודית) לבית הלוי. הוא נישא לדבורה, בתו של הרב יצחק כהן, ואב לארבעה ילדים.

לימודיו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית לימודיו היה בתלמוד תורה. במקביל למד עברית בבית הספר הקהילתי "עשה-טוב" וכבר בגיל 10 דיבר בשפה העברית ובגיל 17 היה בעצמו מורה לעברית בבית הספר המקומי (במקביל ללימודיו התיכוניים). בסיום לימודיו התיכוניים ולאחר שעמד בבחינות הבגרות, למד טרימסטר אחד בפוליטכניקה של יאשי וב-22 במרץ 1951 עלה לישראל, למעברת נהריה. על סמך ידיעותיו בעברית התמנה כמורה לעברית בבית הספר הדתי בעכו ולאחר מכן בנהריה. בהמשך, ב-1954, היה למורה חייל שניהל בית ספר דתי, תחילה במטולה ולאחר מכן, ב-1956, בשלומי. ב-1960 עבר לפתח תקווה וניהל במשך שמונה שנים את בית הספר הממלכתי דתי בשכונת מחנה יהודה. במקביל למד באוניברסיטת בר-אילן, החל מ-1964, תולדות עם ישראל, ספרות עברית ולימודי תעודת הוראה לבתי ספר תיכוניים, לימודים שסיים בהצלחה ב-1969. הוא המשיך בלימודי תואר שני בתולדות עם ישראל וסיים אותם ב-1970[1].

במקביל, החל מ-1969, עבד כמורה בבית ספר תיכון ולאחר סיום לימודיו לתואר שני התחיל לימודים לתואר שלישי באוניברסיטת תל אביב. לצורך לימודיו נסע ב-1973 לרומניה, שם ערך מחקר היסטורי בארכיונים שונים. וב-1982 קיבל את התואר דוקטור[2].

דוקטור גלר לימד תולדות עם ישראל, החל מ-1974, בשלוחה האוניברסיטאית בטבריה, במכללת בית ברל ובמחלקה ללימודי יסוד של אוניברסיטת בר-אילן. ב-2002 יצא לגמלאות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפתח לשאלות ותשובות מאת ר' אליהו מזרחי ור' אליהו ן' חיים, אוניברסיטת בר-אילן תשל"ו.
  • היהודים הספרדים ברומניה, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב והמרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח במשרד החינוך והתרבות, תשמ"ג.
  • צמיחתה ושקיעתה של קהילה, היהודים האשכנזים והספרדים ברומניה (1919-1941), תל אביב, מורשת תשמ"ה.
  • הרבנות ברומניה במאה העשרים, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ס.
  • המלבי"ם - מאבקו בהשכלה וברפורמה. אורות יהדות המגרב, לוד, תש"ס.
  • העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה (1940-1944), אורות יהדות המגרב, לוד תשס"ג.
תורגם לרומנית:
Rezistenţa spirituală a Evreilor Români în timpul Holocaustului, Hasefer, Bucureşti 2004. ISBN 9736300668
  • חכמי רומניה וזיקתם לא"י, פתח תקווה, תשע"ה
  • וואסלוי - "עיר ואם בישראל", תולדות יהודי העיר, העיירות והכפרים שבמחוז, תשע"ח

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נושא התזה: "הישיבות בקיסרות העות'מאנית במאה השש-עשרה ((כולל א"י)), ארגונן, נהולן ושטות הלמוד".
  2. ^ נושא התזה: הקהילה היהודית ברומניה הישנה ("הרגאט") בין שתי מלחמות העולם (1919-1941).