יעקב הירש
 | |
| לידה |
23 ביוני 1924 הלברשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
23 בפברואר 2018 (בגיל 93) |
| מדינה |
ישראל |
| פרסים והוקרה |
צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2012) |
  | |
יעקב הירש (23 ביוני 1924 - 23 בפברואר 2018) היה מנכ"ל משרד מבקר המדינה, פעיל ביחסי גרמניה–ישראל ובסיוע לניצולי שואה.
על תרומותיו לשיקום ופיתוח היחסים בין שתי המדינות, קיבל ב-2013[1] את עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב הירש נולד בהלברשטאדט שבגרמניה ב-1924 ומ-1928 גדל בברלין-שרלוטנבורג, שם למד בבית הספר הציוני ע"ש תיאודור הרצל תחת כנפה של הפעילה הציונית פאולה פירסט. הוריו היו פעילים בתחום הציונות, ובין השאר היו חברים באיגוד הציוני של גרמניה.
ב-1935 ברחו מגרמניה עם בית הספר הציוני דרך טריאסטה לפלשתינה שנמצאה באותו הזמן תחת מנדט בריטי. ב-14 בנובמבר 1935 הגיעו לחיפה.
בהגיעם לישראל החל הירש ללמוד בבית הספר בירושלים. ב-1939 נחשף בפעם הראשונה לגדנ"ע, שהיו באותה תקופה אגף הנוער של ההגנה. בשנת 1943 התגייס לצבא הבריטי, בו שירת בתקופת מלחמת העולם השנייה עד שנת 1946, בתחילת שירותו הוצב במצרים ולאחר מכן הועבר לאיטליה. בשנת 1948 הוא גויס שוב – הפעם לצה"ל על מנת להילחם במלחמת העצמאות.
לאחר שירותו הצבאי החל הירש ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, אותם סיים בשנת 1950. מ-1965 עד 1966 למד בתוכנית לעובדי ציבור בכירים באוניברסיטת פרינסטון.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתום לימודי המשפטים החל יעקב לעבוד במשרד מבקר המדינה, בו התקדם עד למשרת מנכ"ל המשרד. לאחר מכן כיהן גם כראש מחלקת הביקורת הפנימית בבנק לאומי, חבר דירקטוריון באיגוד המבקרים הפנימיים בישראל (IIA) ונשיא הקונפדרציה של מוסדות ביקורת פנימית (ECIIA).
פעילות התנדבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר יציאתו לגמלאות התנדב הירש ושימש כחבר דירקטוריון במספר ארגונים, כולל חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קרן ירושלים (Jerusalem Foundation), חבר הנאמנים של האוניברסיטה הפתוחה (ממנו קיבל גם תואר עמית כבוד על פעילותו הענפה[2][3]), ארגון יוצאי מרכז אירופה ובית החולים לשיקום ילדים ונוער אל"ין.
כיהן שנים ארוכות כמבקר האגודה לזכויות האזרח בישראל.
בשנת 1995 מונה הירש כחבר ועד בארגון ההשבה המאוחד (URO – United Restitution Organization), גוף שמוקדש למתן פיצויים והשבת רכוש לניצולי שואה.
בשנת 2003 מונה הירש באמצעות הקרן "Remembrance, Responsibility and Future", להיות חבר בוועדת ערר שהייתה אחראית על בדיקת תביעות לפיצוי על עבודה בכפייה בגרמניה הנאצית.
עד שנת 2011 היה הירש יושב ראש אגודת "ידידי אות הכפרה והשלום גרמניה-ישראל" של ASF (Aktion Sühnezeichen Friedensdienste הגרמני, במסגרתו נהג רבות להרצות כאיש עדות בפני מגזרים שונים בגרמניה ובישראל.
יעקב הביע את תמיכתו ביוזמת שטולפרשטיין (אבן נגף), כמו גם ביוזמות אחרות שנועדו להנציח את החיים היהודיים שהיו בהלברשטאדט ובארגון הסיוע "Amcha גרמניה" שמוקדש לעזרה נפשית וסוציאלית לניצולי שואה נזקקים ומשפחותיהם בישראל.
התגורר בירושלים ונפטר בה ביום שישי ה-23 בפברואר 2018.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "שגרירות גרמניה תל אביב - הענקת אות הכבוד". www.tel-aviv.diplo.de. נבדק ב-2017-03-04.
- ^ "Honorary Fellowship Recipients, Open University" (PDF).
- ^ "קבלת אות כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה" (PDF).