יעקב חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב יעקב חיים (י' בניסן ה'תרי"ד, 1854 - י"ב בחשוון ה'תרפ"א, 1921) היה רב ומקובל, ממנהיגי הקהילה היהודית בבגדד בראשית המאה ה-20, בנו וממשיכו של הרב יוסף חיים מבגדד, "הבן איש חי".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבגדד בי' בניסן ה'תרי"ד[1] כבן יחיד לרב יוסף חיים, מנהיג הקהילה היהודית בעיר, ולרחל. את ראשית חינוכו קיבל בכותאב המקומי, אך משהתקדם בלימודו יותר משאר בני גילו, החל אביו ללמדו באופן עצמאי, והוא הפך לתלמידו המובהק. עוד בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם, ואף הוזכר פעמים רבות על ידי אביו בכתביו, אך לא נשא בשום תפקיד רשמי או ציבורי כל עוד היה אביו בחיים. בשנת ה'תרס"ט, עם פטירת אביו, נבחר על ידי ראשי הקהילה היהודית בבגדד למלא את מקום אביו ברבנות[2]. הוא היה נושא את הדרשות השבועיות תחת אביו, אליהן היה מגיע קהל רב[3], ניהל את קופת הצדקה של הקהילה (ופעל גם למען עניי ירושלים[4]), ייסד ישיבה לבעלי בתים בשם "מדרש בית טאקו" ועמד בראשה[5], והנהיג את הקהילה בבגדד. עסק בעריכה והוצאה לאור של כמה מכתבי אביו. 12 שנה כיהן כרב בבגדד, עד לפטירתו בי"ב בחשוון ה'תרפ"א. בנו הרב דוד מילא את מקומו, עד לשנת ה'תשל"ב, אז נמלט מעיראק ללונדון, ומשם עלה לישראל, בה נפטר בשנת ה'תשמ"ג.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציצים ופרחים – פירוש על חמשת חומשי התורה בדרך פרד"ס. הודפס בשנת ה'תרס"ד בירושלים על ידי הרב בן ציון חזן, עם הסכמה מאביו.
  • זכות אבות- על פרקי אבות – נוסף על ידי אביו לספרו "חסדי אבות".
  • גאון יעקב – חידושים על אגדות התלמוד. בהוצאת חברת "אהבת שלום", ירושלים ה'תשע"ח.
  • קונטרס "ט"ל אורות" – 39 תשובות קצרות, נוספו לספרו של אביו "הוד יוסף", ירושלים ה'תשמ"ג.
  • אגרות ומכתבים ממנו הודפסו בספרו של אביו "נחלת אבות", ירושלים ה'תשס"ז, עמ' 371–388.
  • חיבור על קבלה מעשית שנותר בכת"י אצל המשפחה[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יעקב משה הלל, בן איש חי – תולדותיו, קורותיו ומורשתו לדורות, הוצאת "שלום לעם", ירושלים, עמ' 448–461.
  • הרב אברהם הלל, מבוא לספר גאון יעקב, ירושלים תשע"ח, עמ' 11—24.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר' שמואל נח גוטליב כתב שנולד בשנת ה'תרכ"א (אהלי שם, תרע"ב, עמ' 480); במודעת האבל שהודפסה בגיליון "ישורון" שיצא לאור בבגדד כשבועיים לאחר פטירתו (גיליון א עמ' ח) נכתב שנפטר בגיל 55, ומכאן שנולד בשנת ה'תרכ"ו; אך מרבית המקורות מצביעים על שנת ה'תרי"ד, וכך גם מוכח מדרשתו של אביו לבר המצווה שלו, בשנת ה'תרכ"ז (אות חיים עמ' יא)
  2. ^ ראו בהספדו של הרב שמעון אגסי על הרב יוסף חיים (אמרי שמעון עמ' רמז): "וכנגד הבן יקיר לי כמה"ר יעקב נר"ו הוא אומר: 'אתה אל תירא עבדי יעקב, לומר יאך אני נשארתי לבדי כי לקח ה' את אדוני אבי מעל ראשי ונפלה עטרת ראשי ואנה אפנה לעזרה ומי יהיה לי לסתרה, כי הנני מבשרך שיגדיל ה' שמך משמו וכסאך מכסאו..."
  3. ^ מסע בבל עמ' רכז)
  4. ^ ראו מכתבו אל השד"ר יוסף חיים שרים ("השליח הנודד" ח"ב עמ' 71): "ודברנו דברים הנכנסים ללב על אודות עניי ירושת"ו, וצריכים להשתדל לעזרתם כי הם עניי עירנו חשובים וקודמים לכל דבר".
  5. ^ גולים וגאולים ח"ז עמ 83
  6. ^ הרב יעקב משה הלל, "בן איש חי – תולדותיו, קורותיו ומורשתו לדורות", עמ' 457 הערה 14