יעקב יגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב יגר
Yaacov Yeager
אין תמונה חופשית
לידה 8 בנובמבר 1902
גליניאני, גליציה המזרחית, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 1978 (בגיל 76) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מורה, מחנך, בלשן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב יגר (Yaacov Yeager;‏ 8 בנובמבר 1902 - 1 בדצמבר 1978) היה מורה למקצועות יהודיים, מחנך, מנהל בתי ספר יסודיים, ואחר-כך מפקח על בתי הספר היסודיים באזור הצפון ובחיפה; במקביל, היה בלשן עברי וחוקר השפה העברית שבמיוחד התמקד בחקר השפה המדוברת ("הלשון העממית") ובתרבות הכתיבה והדיבור אצל התלמידים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב יגר נולד בעיירה גליניאני שבגליציה המזרחית בנעוריו למד שנים אחדות אצל הרב יהודה מאיר שפירא, לימים מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין. ב-1926 סיים בית ספר תיכון פולני בעיר לבוב, ובשנת 1929 סיים באותה עיר גם את הסמינר העברי למורים בלבוב והוסמך כמורה למקצועות עבריים. במקביל, למד גם פילוסופיה, היסטוריה ושפות שמיות באוניברסיטת ע"ש יאן קזימיר, בלבוב.
בשנת 1929, נשא יגר לאשה את חוה לבית צייזל-קליין (26 בדצמבר 1904 - 17 בדצמבר 1973), שלמדה משפטים באוניברסיטה בלבוב, וכבר באותה שנה עזבו בני הזוג את פולין ונסעו לבואנוס איירס, ארגנטינה. יגר ייסד בעיר זו, ביחד עם גיסו משה קליין ועם עוד מורה יהודי מקומי, את "בית הספר העברי הראשון שנקרא ע"ש חיים נחמן ביאליק ולאחר מכן ניהל את גן-הילדים ובית הספר העברי בקוריינטס, עיר הבירה של פרובינציית קוריינטס בארגנטינה (1929 – 1935).

ב-12 בספטמבר 1935 עלו יגר ומשפחתו לארץ ישראל. שבוע לאחר מכן החל לעבוד כמורה בבית הספר היסודי בזכרון יעקב ולימד בו עד שנת 1941. משם עבר ללמד בבית הספר היסודי באחוזה – חיפה (1942 – 1943), בבית ספר "גאולה" בהדר הכרמל, חיפה (1944), ובבית הספר בשכונת בת-גלים, חיפה (1945). אז מונה למנהל בית הספר היסודי באחוזה, חיפה (1946 – 1947), ולמנהל בית הספר בבת-גלים (1948 – 1954). בשנים 1955 – 1961 שימש כמפקח על בתי הספר היסודיים במחוז הצפון, ובשנים 1962 – 1967 כמפקח על החינוך היסודי במחוז חיפה.[1]
אחר פרישתו לגמלאות עסק הרבה בהכשרת מורים בישראל ושיפור דרכי ההוראה.

יגר נפטר בסוף שנת 1978 והותיר אחריו בן, משה יגר, דיפלומט והיסטוריון, ובת, שרה אליאש, מחנכת.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בהיותו בארגנטינה פרסם יגר בעיתונות האידית שם מאמרים אחדים בענייני ספרות, חגים ומועדים. בכל שנות פעילותו בהוראה בארץ ישראל עסק, במקביל, במחקרים עיוניים בענייני חינוך, תנ"ך, הוראת המקרא והמשנה ובלשנות עברית ופרסם מאמרים וספרים עיוניים בנושאים אלה. התעניינותו המיוחדת הייתה בבעיות תחייתה של השפה העברית והוראתה בבית-הספר העברי. הוא היה ער לעובדה ששפה היא תופעה חברתית ושם לב למקום המרכזי שתופס הדיבור בהתפתחות השפה .[2] יגר חקר במיוחד את התפתחות השפה המדוברת ותרבות הכתיבה אצל התלמידים. גישתו אל הבעיות הפילולוגיות הייתה לימודית ולא עיונית-תאורטית בלבד. הוא עסק במהותן של תופעות לשון וערכן בתקופות שונות ובהתפתחותן של תופעות לשוניות אלה. מטרה מיוחדת במחקריו הייתה לברר את המושג "לשון עממית", ולברר את מהותה ואת תכונותיה בהתפתחותה של השפה העברית.[3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטאפורה דימוי וניב. דיונים בפרקי לשון, הוצאת ספרים מ. ניומן בע"מ, חיפה, תשל"ד (1973)
  • לבירור מהותה של לשון עממית: היבטים היסטוריים, הוצאת "פינת הספר", חיפה, תש"מ (1979)
  • ביאורים לספר איוב. מסות ועיונים במקרא, הוצאת ש. זק ושות', בשיתוף עם החברה לחקר המקרא בישראל, ירושלים, תשמ"ד (1984)
  • על לשון וחינוך, הוצאת ש. זק ושות', ירושלים, תשמ"ו (1986)
  • הכתב בבית הספר: בירור מתודי, קווים לתוכנית, הוצאת "פינת הספר", חיפה, תש"מ (1979)

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדיאלוגים בספר בראשית (צורות רטוריות), בית מקרא כתב עת לחקר המקרא ועולמו, כרך כ"א (ס"ד–ס"ז), עמודים 139–145, 1975/1976
  • ביטויים ניביים בתרגום אונקלוס לספר "בראשית", בית מקרא, כרך כ"ב, גיליון ג', עמ' 375–382, 1977
  • המתולוגיה של לימודי המשנה, כתב עת שבילי החינוך, כרך מ"א (1), עמודים 44–51, 1981
  • השירה ומקומה בחינוך, שבילי החינוך, כרך מ"א (3), עמודים 171–178, 1982
  • המסגרת המחנכת והמשמעת, שבילי החינוך, כרך מ"ג, עמודים 164–168

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמירה קהת, תיירת בעירי, בהוצאת העמותה לתולדות חיפה, חיפה, תשע"ד - 2013, עמודים 249 - 256
  2. ^ פרופ' חיים רבין, "הקדמה" לספרו של יעקב יגר, על לשון וחינוך, הוצאת ש.ז'ק ושות', ירושלים, תשמ"ו - 1986
  3. ^ דר' אריה מנצ'ר, איש החינוך והלשון, מתוך הספר של יעקב יגר, ביאורים לספר איוב - מסות ועיונים במקרא, בהוצאת ש, ז'ק ושות', בשיתוף החברה לחקר המקרא בישראל, ירושלים, תשמ"ד - 1984, עמודים 5-7