יעקב יוסף שלמה הלפרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לשפר ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין מווסלוי
לידה ה'תר"ס
פטירה י"א בטבת ה'תשמ"ה (בגיל 85 בערך)
תל אביב, ישראל
חסידות חסידות אדז'וד, חסידות שטפנשט, חסידות וסלוי
מקום מגורים גאלאץ, בוקרשט, נהריה, תל אביב
מקום פעילות תל אביב
מספר בשושלת השלישי
הבא אברהם שלום שמשון הלפרין
תחילת כהונה שנת ה'ת"ש
סיום כהונה י"א טבת ה'תשמ"ה
רבותיו אביו, הרב חיים דב הלפרין
נושאים בהם עסק תקומת חסידויות רומניה
אב חיים דב הלפרין
אם לאה פרידמן
בת זוג חנה שרה פרידמן
ילדים אברהם שלום שמשון הלפרין

יעקב יוסף שלמה הלפרין (ה'תר"ס - י"א בטבת ה'תשמ"ה) היה אדמו"ר חסידות ווסלוי. בנו של הרב חיים דב הלפרין מווסלוי ונכדו של הרב שלום הלפרין אבי שושלת חסידות ווסלוי. שימש כאדמו"ר גם לחסידי אדז'וד ושטפנשט.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב יוסף שלמה הלפרין נולד בשנת ה'תר"ס. בן לרב חיים דב הלפרין שכיהן כמנהיג[דרושה הבהרה] לחסידים בבוקרשט. אביו של הרב חיים דב וסבו של הרב יעקב יוסף שלמה היה האדמו"ר הרב שלום הלפרין מווסלוי. אמו של הרב יעקב יוסף שלמה הלפרין הייתה בת הרב דוד גוטרמן (הרבי מסווורן) שהיה האדמו"ר הרביעי לשושלת חסידות סווורן ואביו של ר' משה גוטרמן אב"ד קיוב - אך לא השאיר אחריו ממשיך לחסידות.

הרב שלום הלפרין מווסלוי היה בנו של הרב דוד מברדיטשוב, בנו של הרב יעקב יוסף הלפרין שהיה מחותנו של הרוז'ינאי שהיה יורשו של רבי אברהם מפורוהביטש האדמו"ר השני בחסידות פורוהביטש, בן רבי שלום הגדול, בן ר' אברהם המלאך, בנו וממלא-מקומו של המגיד ממזריטש, יורשו של הבעל-שם-טוב אבי תנועת החסידות.

האדמו"רות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו הצעירות פעולתו התורנית של הרב יעקב יוסף שלמה הייתה חריגה, הוא נישא לרבנית קנר, בת הרב יעקב שמשון קנר מייסד שושלת חסידות טשחויב השינובאית. בשנת ה'ת"ש, בעצת קרוביו אדמו"רי רוז'ין ודודו-זקנו ר' משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן החל הרב יעקב יוסף שלום לכהן לכהן כאדמו"ר.

את בחרותו העביר במחיצת סבו ודודיו, הרב אברהם יהושע השיל פרידמן שהיה מייסד חסידות אדז'וד. כשכיהן כאדמו"ר שילב הנהגה גם לחסידי שטפנשט שחלקם הכתירוהו לרבם לאחר הסתלקות הרבי השני, ר' אברהם מתתיהו ללא צאצאים. עבר מגאלאץ לבוקרשט. הרב יעקב יוסף שלמה הלפרין הפיח להט חסידי בקרב חסידיו יוצאי רומניה, והאיר להם את הדרך כיצד יבנו את ביתם על אדני התורה והיראה, בפרט בחינוך הילדים ושליחתם לישיבות לצד התנהגות אצילה וסמכותית שהונהגה בחצרות בית רוז'ין.

בתל אביב ייסד את חצרו שכונתה 'חסידות וסלוי' בשדרות בן-גוריון והפך את המקום למרכז חסידי ידוע. הרב יעקב יוסף שלמה הלפרין נפטר בי"א טבת בשנת ה'תשמ"ה בעיר תל אביב, יורשו הוא בנו, הרב אברהם שלום שמשון הלפרין שמכהן כאדמו"ר בתל אביב ובבני-ברק. מרכז החסידות כיום הוא בעיר תל אביב.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יעקב יוסף שלמה הלפרין נישא לשרה דבורה, בת הרב יעקב שמשון קנר (אדמו"ר מטשכויב ומייסד חסידות טשכויב - שינובה). ילדיהם:

  • אברהם שלום שמשון הלפרין, ממלא מקום אביו והאדמו"ר הרביעי מוסלוי
  • בת ציון אסתר הייתה נשואה לשמעון, בנו של הרב יצחק ידידיה פרנקל
  • חייה חנה נחמה, אשת הרב יהודה לנדאו, רב בית כנסת "רמה" בתל אביב וראש מחלקת נישואין ברבנות.