יעקב לנדא (האגור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב לנדא
פטירה 1493 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אשכנז ואיטליה
השתייכות סוף תקופת הראשונים
תפקידים נוספים מגיה בבית הדפוס העברי בנאפולי
חיבוריו ספר האגור, "ספר חזון"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא (נהגה לנדוֹ; נפטר ב-1493) היה מחכמי אשכנז ואיטליה במחצית השנייה של המאה ה-15 (סוף תקופת הראשונים), מחבר "ספר האגור".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באשכנז לאביו רבי יהודה (ליווא), שהיה דיין בבית דינו של המהרי"ל ומתלמידיו, וכן שימש כרב בלנדאו ובטרויז, שם גם עמד בראשות ישיבה גדולה. גם רבי יעקב וייל (מהרי"ו) היה בן משפחתו. עיקר תורתו למד מפי אביו. כמו כן, מדבריו עולה ששימש את חכמי אשכנז. בשלב מסוים עבר מאשכנז לאיטליה. נשא את בתו של רבי אברהם זכס, מחכמי אשכנז שהרביץ תורה בחבל לומברדיה[1]. מעט לפני שנת ה'ר"ם (1480) הגיע לפאביה. באותה שנה נפטר רב העיר יוסף קולון (מהרי"ק), ונראה שרבי יעקב הספיק לפגוש אותו[2]. מפאביה עבר לנאפולי, שם חי באותה העת רבי יהודה מסר לאון. בנאפולי התפרנס כמגיה בבית הדפוס העברי המקומי. במסגרת זו הגיה את פירוש רד"ק לתהילים ואת ספרו "האגור". בנו רבי אברהם המשיך את תפקידו זה בדפוס נאפולי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר האגור - כינוס כל פסקי הראשונים שקדמו לו, ובפרט מנהגי אשכנז וצרפת ושיטות פוסקי אשכנז בדורות שלפניו, מהמרדכי, הסמ"ג והסמ"ק עד לאביו, מהר"י וייל, מהרי"ל ומהרא"י. לכן, ספר זה תפס מקום חשוב בהגהותיו של הרמ"א לשולחן ערוך.
  • ספר חזון - "חידות" ופתרונותיהן בענייני הלכה. נדפס בחלק מדפוסי ה"אגור" כנספח בסוף הספר, ומספר פעמים נדפס בפני עצמו בגרסה מקוצרת. במהדורת "האגור השלם" בהוצאת הרב משה הרשלר הודפס החיבור במלואו מתוך כתבי יד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו התכתבות מהר"י קולון עמו בשו"ת מהרי"ק סימן צג, צד, קא ועוד
  2. ^ ראו למשל אגור סימן שכז ועוד