יעקב לניאדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב לניאדו
לידה 17 בנובמבר 1930
ירושלים, המנדט הבריטי
פטירה 6 במרץ 2019 (בגיל 88)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
Mossad seal.svg  המוסד
Hahagana.jpg  ההגנה
Emblem of Israel Police.svg  משטרת ישראל
IsraelBorderPolice.svg  משמר הגבול
דרגה סגן-אלוף

יעקב לניאדו (17 בנובמבר 19306 במרץ 2019) היה איש ההגנה, סגן-אלוף בצה"ל, ניצב משנה במשטרת ישראל ממייסדי משמר הגבול, איש המוסד, מושל רפיח וראש עיריית עזה, ומפקד המשמר האזרחי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים ב-17 בנובמבר 1930 (כ"ו בחשוון ה'תרצ"א) למזל ולרב דוד ציון לניאדו. בילדותו למד בתלמוד תורה, שהתנהל בשיטות לימוד מודרניות, ומשם המשיך לישיבת פורת יוסף.

בנערותו הצטרף לפלג של "ההגנה" בתנועת הנוער "ברית החשמונאים", ששימשה כמאגר כוח אדם מבצעי לפעולות של המחתרות העבריות בארץ ישראל.

בשנת 1947 במלחמת העצמאות נשלח להילחם בקרב על גוש עציון, בפלוגת החי"ש של גדוד מכמש. בקרב האחרון על הגוש ב-14 במאי 1948, ניצל לניאדו ממוות, כשהחליט יחד עם חברו לחבור לשיירת פצועים שיצאה מכפר עציון למשואות יצחק. הלוחמים שנותרו בכפר עציון נורו למוות בידי הכוחות הערביים שהגיעו מאוחר יותר למקום. בשעות הערב של אותו היום נלקח כשבוי בידי הלגיון הירדני לעבר חברון, שם שהה בשבי במתחם משטרת חברון במשך שלושה שבועות. מחברון הועבר למחנה השבויים אום אל ג׳מאל שבעבר הירדן, שם הצטרף אל השבויים מהעיר העתיקה ששהו במחנה. עם שחרורו מהשבי, חזר לביתו לאחר תקופה ארוכה ביותר שלא ראה את הוריו.

בשנת 1952 התגייס למשטרת ישראל, ואט אט התקדם בסולם התפקידים לדרגת קצין, ונמנה עם מייסדי משמר הגבול. בשנות ה-60 החל לשרת במוסד, וביצע מטעמו משימות שונות מסביב לעולם. בשנת 1966 נשלח לאתיופיה, כדי לייעץ בנושאי טכניקות לחימה ללוחמי הקומנדו של הקיסר היילה סלאסי. לקראת סיום תקופת פעילותו באתיופיה לאחר שלוש שנים, הוזמן אל הקיסר לשם קבלת מדליה.

עם חזרתו לישראל, מונה לניאדו לשמש כמושל הצבאי של רפיח שברצועת עזה, בשל ידיעותיו בשפה הערבית ובקיאותו בתרבות הערבית. כסגן-אלוף בצה"ל, מונה לשמש כנציג הצבא במפקדה הרשמית המשותפת, שכללה שלושה קולונלים - לניאדו, ועוד שני קולונלים מטעם האו"ם ומצרים. בתקופה זו התיידד עם קצינים מצרים.

עם החזרת שארם א-שייח' למצרים בשנת 1982 במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, קיבל פקודה לחתום על הסכמי ההחזרה. אף על פי שלא הסכים עם הפקודה באופן אישי, מילא אחריה בשל המחויבות והנאמנות שלו לממונים עליו.

לאחר שיצא לפנסיה העלה על הכתב את סיפור חייו בספר בשם "בשירות העם והמולדת", שזיכה אותו בפרס מפעל חיים לספרות צבאית חדשה של אוניברסיטת אריאל מטעם האחים מולדובן.

לניאדו היה נשוי לחביבה, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. בשנותיו האחרונות התגורר בכפר אדומים.

הלך לעולמו ב-6 במרץ 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]