יעקב מטריקין
 | |
| אדריכל יעקב מטריקין, שנות ה-70 | |
| לידה |
15 בספטמבר 1902 מרינהאוזן, רוסיה |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1981 (בגיל 78) ירושלים |
| מקום קבורה |
קריית ענבים  |
| תקופת הפעילות | שנות ה-20 של המאה ה-20 – שנות ה-70 של המאה ה-20 |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | מצפים בגליל ובנגב |
  | |
יעקב מטריקין (15 בספטמבר 1902 – 1 באוגוסט 1981) היה אדריכל ישראלי.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במרינהאוזן (רוסיה), עבר עם משפחתו לטרטו (אסטוניה) ומשם עברו לריגה (לטביה). בגלל היותו יהודי (ולמרות היותו תלמיד מצטיין) לא התקבל ללימודי אדריכלות בריגה, והוא למד באוניברסיטת אולדנברג שבגרמניה. לאחר סיום הלימודים עבד במשך שנה אצל נגר כדי ללמוד כל מה שניתן ללמוד על עץ. ואומנם, עם עלייתו ארצה נחשב לאחד המומחים בתחום זה.
בעת עלייתו ארצה דיבר רוסית, לטבית, גרמנית ועברית. אנגלית למד בארץ. הוא עלה ארצה בשנת 1924 והתיישב בירושלים, שם פגש את ציונה פלדבליט לבית בן אברהם, ממייסדי קריית ענבים, אחות "הדסה" לה נישא בשנת 1932.
פועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיהן בין השנים 1928 ועד 1951 בתפקיד ראש המחלקה הטכנית של מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית. כל ההתיישבות הכפרית שעלתה על הקרקע בשנים אלו הייתה בפיקוחו ובהדרכתו. בנוסף לתכנון הכללי ולצוות המחלקה הטכנית, תכנן גם בעצמו. לאחר עזיבתו את הסוכנות פתח משרד אדריכלים בירושלים. קודם למלחמת העצמאות התמחה מטריקין גם בעיצוב ריהוט ובין השאר תכנן ויצר בשיתוף נגר ירושלמי סדרת רהיטים עבור ארמון המלך עבדאללה בירדן. בתכנונו הקפיד ליצור הרמוניה בין הבניין והסביבה הטבעית. הוא כתב במאמר בהקשר לתכנון שלושת המצפים בנגב: "...נוסף לאקלים המשפיע המעמיד בעיות בפני מתכנן המגורים, יש לדאוג גם להתאמת חומרי בנין ואופן ניצולם לתפקידם. תנאי האקלים מכוונים אותנו לבחירת הכוונה נכונה של הבניינים. החומרים שבהם נבחר חייבים לשמש מחיצה יעילה בין החוץ והפנים, הגנה מתמורות אטמוספיריות בקיץ ובחורף, ולסייע ביצירת אקלים פנים הנוח לחיי אדם". ספרייתו הפרטית כללה ספרי אדריכלות, ספרי אמנות, ספרי ארכאולוגיה, ספרים העוסקים בצמחייה ובאקלים, ספרים העוסקים בציונות וארץ ישראל. מדף מיוחד הוקצה למדע בדיוני.
יעקב מטריקין נפטר ב-1 באוגוסט[1] 1981, ונקבר בבית הקברות בקריית ענבים.
פרויקטים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלושת המצפים בנגב: בית אשל, גבולות ורביבים
- המצפים בגליל: חוקוק ומצודת ביריה (בתכנון מבנים אלו השתמש בחומרים הטבעיים הנמצאים במקום: לבני בוץ בנגב ואבן בזלת בגליל).
- חדרי אוכל במזרע, תל קציר, אפיקים (נהרס), נירים, משמרות
- בתי מרגוע באיילת השחר, בקריית ענבים (ללא המלון הגבוה העומד שם היום) ובמעלה החמישה (ללא הרחבת חדר האוכל)
- אכסניית הנוער בקריית ענבים (על שם האזרחי, נהרס)
- בית עולים, צפון תל אביב (נהרס)
- מחלבות תנובה בחיפה, תל אביב, ירושלים ורחובות.
- חדר האוכל בעין גדי (עבר הרחבה)
- בית הספר החקלאי בעין כרם (ירושלים)
- בית ספר מקיף "עמל" ברמלה
- קריית מוריה בירושלים
- המרכז המסחרי בקריית היובל בירושלים
- הכפר השוודי (ירושלים)
- בנין המקווה בנחלים.
- חבר בוועדת התכנון של הר הרצל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נילי אריה-ספיר, יעקב מטריקין ותכנון היישובים הכפריים הראשונים בנגב, קתדרה 103, מרץ 2002, עמ' 164-151
- עזרא פימנטל, יעקב מטריקין ותכנון היישובים הכפריים הראשונים בנגב באתר יד יצחק בן-צבי
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ משמרות, באתר 'חלון אחורי', 14 באפריל 2020