יעקב משה הלל
 | |
| לידה |
8 באוגוסט 1945 (בן 77) כ"ט באב תש"ה מומבאי, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| מקום פעילות | ישראל |
| השתייכות | חרדים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת המקובלים אהבת שלום |
| תלמידיו | הרב דניאל פריש, הרב שמשון פינקוס, |
  | |
הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש ישיבת המקובלים חברת אהבת שלום בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקהילה הבגדאדית במומבאי למשה הלל, יליד בגדאד (נכדו של הרב אברהם הלל שכיהן כאב"ד בבגדאד) ולגלדיס כתון לבית קמארה, ילידת בצרה, נכדת הגביר ששון סומך (בן דודו של הרב עבדאללה סומך). הוא נקרא בשם "יעקב" אך חותם את שמו "יעקב משה" על שם אביו כמנהג יהודי בבל. בבגרותו חי באנגליה, שם למד בישיבת גייטסהד, ולאחר מכן עלה לישראל ולמד בישיבת פוניבז' בבני ברק. נשוי לציונה, בתו של הרב יצחק אוחנה, שהיה רבה הראשי של קריית שמונה.
לאחר נישואיו למד במכון להכשרת דיינים ורבנים שהקים הראשון לציון הרב יצחק נסים, ובמכון הארי פישל. את יסודות חכמת הקבלה למד בין היתר אצל הרב מרדכי עטיה (הסב).
מאז שנת תשל"ב הוא מוסר שיעורים יומיים בקבלה. בתחילת שנות ה-70 הקים בירושלים את ישיבת המקובלים "חברת אהבת שלום", על שם חבורת המקובלים בראשות רבי שלום שרעבי, וכיהן בראשותה עם הרב דוד בצרי. בהמשך פרש הרב בצרי והקים את ישיבת השלום. בשנת ה'תשנ"ג היה בין מקימי ארגון מרביצי תורה ספרדים, עם ראשי ישיבות ספרדים נוספים.
הרב הלל הוא נשיא של ארגונים ומוסדות, בהם ארגון 'שלום לעם' שפועל להחזרה בתשובה של בני נוער, סמינר בנות אלישבע בירושלים וישיבת עץ החיים במבנה ספריית בני ברית בירושלים, בראשות בנו הרב יוסף הלל. הוא עומד בראש רשת של כוללים בשם "אהבת שלום" וכן כוללי ערב ללימוד הלכה בשם "אליבא דהילכתא", שבהם אלפי אברכים, בעיקר באזור ירושלים. כמו-כן עומד בנשיאות ארגון ושננתם בו נבחנים אלפי בחורים ואברכים על גמרא רש"י ותוספות במבחן דו שנתי.
הרב הלל נחשב לבעל השקפה קנאית, במיוחד ביחס לחברה הספרדית, המתונה בדרך כלל מזו האשכנזית. עם זאת, בספריו נזכר לא אחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב הלל היה מקורב לרבי יצחק כדורי, והיה בקשר מיוחד עם הרב מרדכי אליהו. הרב הלל מוסר שיעורים גם באנגלית.
הרב הלל כתב עשרות ספרים. המכון להוצאת ספרים שבראשותו הוציא לאור מאות כרכים של ספרי מחברים מהדורות הקודמים, רובם מכתבי יד. הוא מחזיק באוסף נדיר של כתבי יד עתיקים, בעיקר בתחום הקבלה. הרב הלל עסק בבחרותו בציור,[1] ואחד מציוריו נמכר בכ-40,000 דולר.[2]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהבת שלום - על הרש"ש, שיטתו בקבלה וחיבוריו
- סידור כוונות אהבת שלום - (6 כרכים) הגדה של פסח, חנוכה ופורים, ספירת העומר, כוונות חג השבועות סוכות וכוונות נענועי הלולב. כרך נוסף כולל: כוונות הסעודה, כוונות ברכות הנהנין, כוונות הצדקה, כוונות פדיון נפש לחולה. בכל כרך מופיע קונטרס "שפת הים" ובו ביאור על הכוונות.
- שפת הים - (7 כרכים) ביאורים בסדרי הכוונות על פי הרש"ש. יצאו לאור כרכים: שבועות, פסח, שובבי"ם, חנוכה, ספירת העומר, סעודה וברכות הנהנין.
- ושבתה הארץ - בעניין סדר הכוונות בשנת השמיטה. כולל קונטרס "כנסייה לשם שמים" - לקט מגדולי הדורות בנושא הכוונות בשנת השמיטה, ומאמר "בעניין סדר הכוונות בשנת היובל".
- שרשי הים - (5 כרכים) ביאורים על ספר עץ חיים של רבי חיים ויטל. כולל פירוש המבאר את דבריו וכן ביאורים וחידושים
- שרשי הים - חידושים וביאורים על שער התיקון מתוך ספר עץ חיים של רבי חיים ויטל
- אספקלריא דנהרא - ביאור על הקדמת רחובות הנהר של הרש"ש. מכיל שני פירושים, ביאור רהוט בשם "נהרא ופשטא", ועיונים וביאורים בשם "מעמקי הים".
- וישב הים - (3 כרכים) שאלות ותשובות הלכה למעשה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, משולבים בהנהגות על פי הקבלה
- גלי הים - פירושים חידושים וביאורים על שער הכוונות להאר"י ונהר שלום וסידור הכוונות לרש"ש
- הבן בחכמה - (3 כרכים) מאמרים וביאורים בתורת הקבלה ובכוונות הרש"ש
- " פאת הים" - הערות וביאורים על ספר שער הכוונות - דרושי פסח, ספירת העומר, ושבועות
- ביאורים והגהות על כתבי יד של המקובל רבי שאול דויק הכהן - על ספר "פאת השדה", בכתבי האר"י והרש"ש
- רוח הים - (4 כרכים) שיחות ומאמרים על ימים נוראים, פסח ושבועות, מאמרים בענייני השעה, הספדים
- תקנת השבים - מאמרים בגדרי התשובה והתיקון על החטאים, ובפרט בעניין ימי השובבים. כולל קונטרס "פודה ומציל" סדרי תפילות ותיקונים לימי השובבים, וסדר פדיון "פ"ד תעניות"
- עד הגל הזה - על ל"ג בעומר והילולא דרבי שמעון בר יוחאי
- בנין אריאל פתח שער השמים - מבנה העולמות העליונים
- תמים תהיה - ביאור מצוות "תמים תהיה עם אלוקיך", וחובת ההתרחקות מקבלה מעשית ומקובלים מתחזים
- רני עקרה - ילקוט פקידת עקרות ועקרים, כולל עצות, סגולות, תפילות ודברי נחמה
- עמודי הוראה - ביאור על ספר "מורה באצבע" מרבי חיים יוסף דוד אזולאי
- גבורת האר"י - תשובות ומאמרים בעניין קביעת ההלכה במחלוקת בין הפוסקים והמקובלים וכללי הפסיקה כדעת המקובלים
- "ישמח משה" - הלכות וענייני אבילות
- "שנות חיים" - תולדות רבינו חיים ויטל
- תהלות יוסף - תולדות רבינו יוסף חיים מבגדאד
- ויצץ ציץ - קונטרס המבאר שגם לפי הקבלה יש מצווה שייראו הציציות של הטלית קטן לעיני כל
- עוטר ישראל בתפארה - בעניין הנחת תפילין של רש"י ושל רבינו תם, האם להניחם ביחד או בזה אחרי זה
- בין זרועות עולם - פסק בעניין כיוון העמדת המיטה בין דרום וצפון.
- ילקוט פטר חמור - בהלכות ובענייני פדיון פטר חמור, נערך עם חברי המכון של ישיבת "חברת אהבת שלום"
- סידור תפילת רפאל - עם הלכות ומוסר מספרי החיד"א, נערך עם חברי המכון של ישיבת "חברת אהבת שלום"
- "בן איש חי - תולדותיו, קורותיו ומורשתו לדורות", בניו שלום ואברהם בהנחייתו, בהוצאת "מרכז שלום לעם"
- כתבוני לדורות - תיאור השתלשלות כתיבת תורת האר"י. לטענת יוסף אביב"י חלקים נרחבים מהספר הועתקו מספרו בנין אריאל.[3]
- העובד הנאמן - ביאור י"ג עיקרי האמונה ועשר זכירות בשפה ברורה
דברי תורתו התפרסמו גם בירחון מקבציאל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יונתן מאיר, 'גילוי וגילוי בהסתר: על "ממשיכי" הרי"ל אשלג, ההתנגדות להם והפצת ספרות הסוד', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, טז (תשס"ז), עמ' 151–258
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Jonatan Meir, ‘The Boundaries of the Kabbalah: R. Yaakov Moshe Hillel and the Kabbalah in Jerusalem’, Kabbalah and Contemporary Spiritual Revival, ed. Boaz Huss, Beer Sheva 2011, pp. 163-180
- יעקב בן משה הלל (1945-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ציור של המקובל הרב יעקב משה הלל שליט"א, באתר מורשת מכירות פומביות.
- ^ אוהב שלום - הצייר שהפך לגאון מקובל, באתר כל הזמן
- ^ צפונות קובץ יז עמ' פה הע' 5.