יעקב נאכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב נאכט
מכתב שקיבל מנחום סוקולוב

הרב ד"ר יעקב נאכט (ה'תרל''ב 1872ינואר 1959, י"ג בשבט תשי"ט) היה רב ברומניה ופעיל ציוני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב נאכט נולד ב-1872 (ה'תרל"ב ) בעיר יאשי שברומניה, לשלמה הכהן. בגיל 14, 1886, עבר לעיר מרמורש שבהונגריה, ואחר כך להלברשטאדט שבגרמניה. הוסמך לרבנות בבית מדרשו של הרב עזריאל הילדסהיימר, ולמד באוניברסיטת ברלין עד לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה.

כעבור זמן הוזמן להיות רבן של שלוש קהילות: פוקשאני, בראהילה ורדאוץ. במשך כל שנות רבנותו נלחם נגד ההתבוללות ובעד חינוך דתי והכשרה ציונית לאומית והשרשת הלשון העברית המתחדשת.

ממפעליו הציבוריים נודעה פעולתו לעקירת המנהג "מורה ז'דאיקו" (More Judaico) – מנהג רומני משפיל להשבעת חיילים יהודיים בחדר אפל.

ב-1928 הוזמן לשטרסבורג שבצרפת לשם ניהול מכון למדעי היהדות. ב-1932 לאחר שבתו יהודית נישאה ליצחק אבינרי (בנו של הרב משה רבלסקי), עלה לארץ ישראל עם בתו הצעירה דבורה.

השתתף בקונגרסים ציוניים רבים, מן הקונגרס השישי ואילך, ונשא את נאומיו בעברית בלבד.

השתתף בכתבי עת עבריים ופרסם מחקרי פולקלור רבים ("לשון נקיה", "הנעל", "הרגל") וכן מאות שירים שפורסמו בעיתונים שונים. בעזבונו הספרותי נותרו כאלפיים שירים שלא פורסמו, וכן ארכיון רב-ערך של מכתבים מגדולי ישראל. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית[1].

נכדו משה הנעמי היה משורר ומתרגם עברי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב נכט, זלמן אפשטיין, י. ל. ברוך (אספו), ידי י. ל. ברוך (ערך), ספר השבת: פרשת השבת, ערכה, גילוייה והשפעתה בחיי עם ישראל ובספרותו מימי קדם ועד היום הזה, תל אביב: אגודת "עֹנג שבת" ("אהל שם"), תרצ"ו 1936. (מהדורה ג עם תוספת: תל אביב: אגודת עונג שבת (אהל שם) על ידי דביר, תש"ו. (הופיע בהדפסות בות נוספות)
  • סמלי אשה: במקורותינו העתיקים, בספרותנו החדשה ובספרות העמים: מחקרי תורה ואמונות, מנהגים ופולקלור; מלוקט ערוך ומבואר עם הערות רבות מאת יעקב נאכט, תל אביב: ועד תלמידיו וחניכיו של המחבר, תשי"ט.
  • ספר הפרנס[דרוש מקור]
  • ספר הילד[דרוש מקור]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארכיון יעקב נאכט, באתר הספרייה הלאומית.