יעקב נבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב נבו
אין תמונה חופשית
לידה 1935
ישראלישראל עפולה, ארץ ישראל
פטירה 1989 (בגיל 54 בערך)
כינוי יאק
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף משנה (אוויר) אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

יעקב נבו (מילנר) (19351989) היה טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, ההוגה והמפתח של תרגולות קרבות האוויר בחיל[1]. עמד בראש הצוות שתיכנן את מבצע מוקד שיצא לפועל בתחילת מלחמת ששת הימים. השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף משנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1935 בעפולה. עם גיוסו לצה"ל התנדב לקורס טיס והוסמך כטייס קרב[2], והוצב בטייסת ספיטפייר בפיקודו של מנחם בר בבסיס רמת דוד. נמנה עם הטייסים שהרכיבו את טייסת מטוסי הסילון הראשונה בחיל האוויר, מטוסי מטאור. לחם במלחמת סיני, במהלכה הפיל כטייס מיסטר מטוס מצרי מסוג מיג-15[3]. לאחר המלחמה שימש כמפקדה בפועל של טייסת 101. נבו היה ממפתחי תורת קרבות האוויר בחיל, והאלוף מוטי הוד כינה אותו "המשורר של הקרב האווירי"[4]. בשנת 1958 יצא לצרפת יחד עם שלושה טייסים נוספים ללמוד את מטוסי סופר מיסטר B2 והיה אחראי על הבאתם ארצה. פיקד על טייסת העקרב אשר קלטה את 18 מטוסי הסמב"ד והייתה לטייסת המובילה של החיל למשך שלוש שנים[5]. באותה שנה הפיל נבו בקרב אוויר מיג-17 מצרי[6].

לאחר מכן שימש כרע"ן מבצעים במטה חיל האוויר. בתפקידו זה תכנן בתחילת שנות ה-60, עם רפאל סברון ורפי הר-לב את מבצע מוקד[7]. לאחר מכן השתלם בשנת לימודים בארצות הברית. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים חזר לישראל והשתתף בלחימה שבמהלכה הפיל מטוס מיג נוסף[8]. במלחמת ההתשה פיקד על בסיס חצור[9]. במלחמת יום הכיפורים נטל את הפיקוד על בסיס חיל האוויר שדה אופיר. לאחר המלחמה השתחרר מצה"ל בדרגת אל"ם[10].

לאחר שחרורו עסק בייעוץ תעופה ולאחר מכן החל לפסל בעץ בסטודיו שלו בנמל יפו. נבו נפטר בשנת 1989 מהתקף לב שלא אובחן. היה נשוי לאהובה ואב לארבעה ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהוד יונאי, עליונות אווירית : סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, הוצאת כתר, 1993, עמ' 162–169.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 118, "יעקב מילנר־נבו ז״ל, מתכננו של מבצע ״מוקד״. יאק, אבי קרבות האוויר בישראל, הגה את דרך הלחימה במטוסי קרב סילוניים, כתב אותה, ניסה אותה באוויר והטמיע אותה בחיל".
  2. ^ אהוד יונאי,עליונות אווירית - סיפורו של חיל האוויר הישראלי, הוצאת כתר, 1993, עמוד 102.
  3. ^ מפילים מטוסי אויב, באתר חיל האוויר הישראלי, 31.10.1956.
  4. ^ אורי דרומימפיל המיג הראשון, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2009.
  5. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 16.
  6. ^ דודי חורי, ‏מלכודת מעל קציעות, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בדצמבר 2004.
  7. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 106–107.
  8. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 104–105.
  9. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 11.
  10. ^ נרי ליבנההסירובניק, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2007, יפתח ספקטור: "ליאק - יעקב מילנר נבו - שהשתחרר כאלוף משנה, הייתה השפעה יותר גדולה על החיל, משום שעד ליאק חיל האוויר היה פרימטיווי, והוא הכניס את התחכום בלחימה."