יעקב ניסן רוזנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב ניסן רוזנטל
הרב רוזנטל, ה'תש"ע
הרב רוזנטל, ה'תש"ע
לידה ט"ו בסיון ה'תרפ"ד
פטירה י"ז באייר ה'תש"ע (בגיל 85)
מקום פעילות חיפה, ישראל
השתייכות אורתודוקסיה
רבותיו הרב יעקב משה חרל"פ, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב אברהם ישעיהו קרליץ
תלמידיו הרב שלמה משה עמאר
חיבוריו "משנת יעקב" על משנה תורה לרמב"ם

הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב אברהם דוד רוזנטל, ששימש כרבה של שכונת שערי חסד בעיר. למד תורה מפי הרבנים יעקב משה חרל"פ, איסר זלמן מלצר, החזון איש והרב מבריסק.

בגיל 20 החל להשקיע זמן רב בלימוד חלק חושן משפט בשולחן ערוך העוסק במשפט עברי, וזאת באופן עצמאי בישיבת עץ חיים, ותוך שימוש חכמים של רבנים מפורסמים כדוגמת החזון איש, הרב מבריסק, הרב מלצר, הרב פרנק והרב הרצוג. החזון איש יעץ לו להתמנות לדיין כדי להתפרנס[דרוש מקור]. הוא מונה לדיין בצפת על ידי הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג בגיל 27, והיה צעיר הדיינים בישראל. כעבור חצי שנה עבר לחיפה, וכעבור שלוש שנים נוספות מונה לאב בית דין בחיפה. הוא שימש בתפקיד זה כ-25 שנה, עד לפרישתו בגיל 55.

בשנת 1966 הוזמן על ידי הרב זלמן סורוצקין לכהן כחבר בוועד הפועל של ועד הישיבות בארץ ישראל.

מדי שבוע היה מעביר שיעור לרבנים ודיינים. שימש כרב הפוסק של החברא קדישא בחיפה. התמודד לכהונת הרב הראשי של חיפה, אך לא נבחר. הרב רוזנטל הקים את ישיבת הגר"א בחיפה, שלימים הפכה לכולל אברכים, והוקמו לה סניפים נוספים של כוללים גם בבני ברק, פתח תקווה, קריית ספר ורמת השרון. לרשת כוללים זו התמסר במיוחד לאחר פרישתו מבית הדין, ובראשות הסניפים עומדים בניו של הרב רוזנטל. כמו כן מסר במשך כמה שנים שיעורים בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים לתלמידי השיעורים הגבוהים, בענייני סדר זרעים וסדר קדשים. מסר מדי שנה שיעורים במסגרת מפעל ירחי כלה של ישיבת פוניבז'.

הרב רוזנטל נפטר בי"ז באייר תש"ע ונקבר לפי בקשתו בחלקת הילדים של בית הקברות הישן בחיפה.

הרב רוזנטל בהלוויה של הרב אברהם שפירא בישיבת מרכז הרב

יצירתו, השקפתו ודרכו ההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רוזנטל כתב סדרה של 15 כרכים בשם משנת יעקב, על משנה תורה של הרמב"ם (ירושלים-חיפה תשמ"ו-תשע"ג).

התאפיין בעצמאות מחשבתית והלכתית, ולא נרתע מעמדות שאינן מקובלות. כך למשל קבע כי מצווה לעלות להר הבית בזמן הזה, אם הדבר נעשה לשם תפילה, או מתוך רצון להיות קרוב יותר למקום קודש הקדשים.[1] הוא סירב לחתום על כרוז בגנות התנדבות בנות דתיות לשירות לאומי והוכה בשל כך בידי קנאים בבני ברק[2], לפי שמועה נפוצה הוא היה שותף לרב שלמה גורן בפסק דין האח והאחות המפורסם אך חלק מבני משפחתו מכחישים זאת.[3]

הרב רוזנטל נהג מנהג מיוחד הנקרא "בית דין של מטה", בו מכנסים שלושה פוסקי הלכה לבית דין על מנת לגזור על רווקים ורווקות שיינשאו, על זוגות חשוכי ילדים שייפקדו ועל חולים שיתרפאו. מנהג זה של כינוס בית דין למקרים אלו נעשה בעיקר ביום הפורים, אך גם בהזדמנויות נוספות במשך השנה. הוא מבוסס על העיקרון שבית דין של מעלה מקיים את מה שגוזר בית דין של מטה (כגון בקידוש החודש ובהתרת נדרים).[4] מנהג מיוחד זה נוסד בשנת תשנ"ח (1998), בהחלטה ספונטנית ביום הפורים צירף אליו הרב רוזנטל מספר תלמידי דיינות על מנת לברך רווקים ורווקות וזוגות חשוכי ילדים, ולדבריו זמן קצר לאחר פורים נושעו כולם. הרב רוזנטל נהג אף לערוך במקרים מסוימים פדיון נפש לחולים, ואף שהעירו לו שהדבר מסוכן, אמר שכיוון שהוא עושה זאת לצורך הרבים, הוא לוקח על עצמו את הסיכון. בראיון עיתונאי אמר ש"זה עובד - בתשעים ושמונה אחוז מהמקרים".[5]

היה מאזין מדי בוקר למהדורת החדשות, כדי שיוכל להתפלל על עם ישראל.

הרב רוזנטל היה מזוהה עם הרבנות הראשית, אמר הלל ביום העצמאות[6] והתייחס למדינת ישראל כאל "ראשית צמיחת גאולתנו",.[7] הוא היה מיודד עם הרב אברהם אלקנה שפירא - מגדולי הרבנים של הציונות הדתית - אך שמר על קשרים טובים גם עם רבני הציבור החרדי, כדוגמת הרב אלעזר מנחם מן שך - מנהיג הזרם החרדי ליטאי. לא היה מזוהה עם אף גוף פוליטי ואף לא הסכים לחתום על כרוזים והמלצות, כדי שלא להיות מזוהה עם כל גוף ציבורי. עם זאת בניו וחתניו למדו בישיבות חרדיות ומשתייכים למגזר החרדי.

הקפיד שלא לחתום על כרוזים. נמנע גם מכתיבת הסכמות, פרט לספריהם של בודדים מבין תלמידיו.

מדי שבוע מסר שיעור בשולחן ערוך לרבני ערים וקהילות בצפון הארץ. בין המשתתפים: הרב דוד אבוחצירא בעת שכיהן כרבה של נהריה והרב פרץ ציוני רבה של עפולה.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי לירושלים, ולשעבר הראשון לציון
  • הרב מיכאל ועקנין, רבה של יקנעם
  • הרב משה ראוכברגר, רב שכונת רמת הדר בחיפה
  • הרב ישראל דוד רוסט, רב קהילת גור בחיפה
  • הרב נח קניאל, ר"מ בישיבת כנסת חזקיהו
  • הרב יחיאל שחר, רב שכונת רמות רמז בחיפה
  • הרב יעקב ממן רב שכונת ורדיה בחיפה

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רוזנטל בטקס קריאת רחוב בירושלים על שם אביו, הרב אברהם דוד רוזנטל. משמאל אורי לופוליאנסקי.

הרב רוזנטל היה נשוי לפנינה, בת הרב מרדכי שמואל קרול, רבו הראשון של כפר חסידים, ורבקה, בת הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.[8] אחיו הם הרב ישכר דב רוזנטל, רב שכונת משכנות בירושלים; הרב משה אהרון רוזנטל, ראש כולל הרמ"א בבני ברק ומחבר ספרי "מטה אהרון"; והרב יהושע מאיר רוזנטל, רב שכונת שערי חסד בירושלים. בין גיסיו: הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, ראש ישיבת כנסת חזקיהו; הרב יעקב אדלשטיין, רבה של רמת השרון; הרב שלמה נח קרול רבו של חמד; הרב אברהם יצחק לנאל, לשעבר אב"ד רחובות וחבר בית הדין הרבני הגדול; והרב יצחק אייזיק פראג, ראב"ד בד"צ אגודת ישראל.

בניו הם הרב מרדכי שמואל - ראש כולל הגר"א בבני ברק; הרב שלמה זלמן, חתנו של הרב מרדכי אילן, ראש כולל הגר"א ומשגיח בישיבת אור אלחנן לצעירים במודיעין עילית; הרב ישראל דב - דיין בבית הדין הרבני בחיפה וממלא מקום אביו בראשות החברה קדישא המקומית; הרב שמעון משה - ר"מ בישיבת ברסלב בבני ברק; הרב אליהו יהודה - ראש כולל ברמת השרון; הרב יוסף זונדל - ראש כולל הגר"א בפתח תקווה; מאיר חיים - שימש כראש לשכת הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר.

חתניו הם הרב ישראל מאיר ערלנגר - ראש כולל דברי שיר בלונדון, והרב מאיר שמואלביץ - בנו של הרב חיים שמואלביץ, ר"מ בישיבת מיר וראש מערכת האנציקלופדיה התלמודית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפחה, ראיון עם הרב רוזנטל מ־2008, גיליון 954, 6.5.10, עמ' 32–37

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב ניסן רוזנטל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנת יעקב, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה ז, א-ב.
  2. ^ הרב רוזנטל שוקל הגשת תלונה למשטרה על הכאתו בידי קנאים, דבר, 22 בנובמבר 1971.
  3. ^ "בבתי הדין נפוצה השמועה העקשנית כי הוא היה אחד הדיינים שחתמו על פסק הדין של הרב גורן בעניין האח והאחות. חשוב לציין בעניין זה שבקרב בני המשפחה יש המכחישים שמועה זו, שאין לה אישור בכתב." (יואל יעקבי, "בדין ובחסד", בשבע, גיליון 393.)
  4. ^ רות עזריה, בישיבה של מטה, בעלון מעייני הישועה
  5. ^ "משפחה", כ"ב אייר התש"ע.
  6. ^ יואל יעקבי, בדין ובחסד, בשבע, גיליון 393
  7. ^ הספד על הרב אברהם שפירא בהלוויתו, סוכות תשס"ח
  8. ^ מצבת אשתו באתר "עדה המצבה"