יעקב נמרודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב נמרודי
יעקב נמרודי, 2002
יעקב נמרודי, 2002
לידה 1 ביוני 1926
בגדאד, עיראק המנדטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוגוסט 2023 (בגיל 97)
רמת גן, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב נמרודי (1 ביוני 192621 באוגוסט 2023) היה איש מודיעין, אלוף-משנה ואיש עסקים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב נמרודי נולד ב-1926 בבגדאד.[1] בהיותו בן שבועיים עלתה משפחתו לארץ ישראל. הוא התייתם בגיל 14 ויצא לסייע בפרנסת המשפחה. כנער, בירושלים של שנות הארבעים, התגייס ל"הגנה" והיה פעיל בש"י, במעקבים וברכישות נשק ורכוש. אז התיידד עם מי שהיה עתיד להיות למפקדו, יצחק נבון.[2] הוא עבר קורס קצינים בפלמ"ח והיה קצין מודיעין ביחידת שחר – "המסתערבים".

עם קום המדינה עברה היחידה לחיל המודיעין. ב-1950 הצטרף למודיעין 10 (לימים יחידה 504).[3] תחילה שירת בבסיס ג' בירושלים וב-1951 מונה למפקד בסיס ד' בבאר שבע ושירת בתפקיד במשך ארבע שנים. התמחה במודיעין ממקורות אנושיים מבדואים, ממצרים ומירדן.[2] בתפקידו זה הכיר את אריק שרון. בתפקידו הבא הושאל ל"מוסד" וניהל את שלוחת הארגון באיראן עד 1959. בשנת 1960, עם התהדקות יחסי איראן–ישראל, מונה לנספח צה"ל הראשון בטהראן.[4] במשך השנים הפך לאחת הדמויות המשפיעות באיראן של השאה, קודם להפיכת האייתולות. במסגרת זו היה מעורב במבצע יהלום להבאתו של מטוס מיג 21 עיראקי לישראל.[5]

בשנת 1964 הועלה לדרגת אלוף-משנה. לאחר שלא קודם, פרש מצה"ל בשנת 1970. הוא עבר ליקים והתמקד בייצוא מפעלי התעשייה הישראליים לאיראן. הקים עם שאול אייזנברג חברה לייצוא מתקני התפלה בשיטת אלכסנדר זרחין לאיראן.[2] עד 1974 הקימה החברה 26 מתקני התפלה באיראן[6] ועד 1977 יותר מ-60 מתקנים.[7]

במסגרת עסקיו היה מעורב בשנות ה-80 בפרשה שזכתה לכינוי "איראנגייט", עסקה סיבובית בה ישראל מכרה נשק לאיראן, באישור אמריקני, בזמן מלחמת איראן–עיראק. פרסומים על כך הופיעו בעיתונות התקופה, אך הוכחשו בידי נמרודי.[8][9]

לאחר שההסתדרות הציונית החליטה להפריט את חברת הכשרת הישוב בשנת 1988, רכש נמרודי את החברה עתירת הנכסים, במטרה להחזיר את מרכז עסקיו לישראל.

ב-1992 רכש את העיתון "מעריב". בהנהגת בנו, עופר נמרודי, החל בשורה של מאבקים בעיתון המתחרה "ידיעות אחרונות" - מאבקים שהובילו למעצרים ולמשפטים. יעקב נמרודי עצמו היה גיבורה של הפרשה השלישית והאחרונה שזכתה לכינוי "פרשת נמרודי ג'", כאשר ביחד עם מקורבו הסופר אריה קרישק ניסו לשבש את משפטו של בנו. יעקב נמרודי הורשע ונדון למאסר על תנאי ולקנס.[10] גם הסופר קרישק הורשע באופן דומה. לאחר המשפט חלה התרחקות בין השניים.

נמרודי פרסם שלושה ספרים (בעזרת סופרי צללים) על חייו והקריירה שלו: "מסע חיי", "התקווה והמחדל", ו"ימי טהראן" (2010).

פעילותו של נמרודי בעת היותו נספח צה"ל בטהראן תוארה בסרט "מושל שושן", המבוסס על תצלומיו ויומניו של נמרודי. הסרט הוקרן בערוץ הראשון בשנת 2016. הפקת הסרט ועריכתו נעשתה על ידי חברה בבעלות משפחת נמרודי עצמה, והסרט ניתן בחינם לערוץ 1, דבר שגרר ביקורת.[11]

בשנות ה-90 של המאה ה-20 מונה נמרודי לקונסול כבוד של מדגסקר.

יעקב נמרודי נפטר ב-21 באוגוסט 2023.[12] הותיר אחריו אישה, רבקה, ושלושה ילדים - עופר, יעל וסמדר. התגורר בסביון.[13] בתו, רותי וייסברג, נהרגה בעלות רכבה על מוקש בעת טיול בסיני.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסע חיי
  • התקווה והמחדל – פרשת איראנגייט, ספריית מעריב, תשס"ד 2004
  • ימי טהראן, ספריית מעריב, תש"ע 2010

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחתו של נמרודי החלה עוד בחייו, כאשר חברת "הכשרת הישוב" החל בהקמת מגדל יעקב נמרודי, מגדל משרדים בן 42 קומות במקום שבו שכן בית מעריב.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב נמרודי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על מקור השם נמרודי ראו: נמרודי - המת החי, מעריב, 30 באוקטובר 1980
  2. ^ 1 2 3 אורי דן, ישראלי ימתיק את מי פרס, מעריב, 1 במרץ 1970
  3. ^ יעקב נמרודי באתר עמותת מודיעין 10
  4. ^ ראש ממשלת ירדן מזהיר מהידוק קשרי פרס - ישראל, מעריב, 24 ביולי 1960
    אלי לנדאו, אל"מ י. נמרודי נספח צבאי בפרס, מעריב, 1 באוקטובר 1964
    בגלל האלף בית, מעריב, 27 בנובמבר 1966
  5. ^ שרה ליבוביץ-דר, כנפיים שבורות, באתר nrg‏, 2 ביוני 2007
  6. ^ חברת נמרודי לסחר חוץ, דבר, 24 ביוני 1974
  7. ^ מתקני המתקה מישראל הוקמו במפרץ הפרסי, דבר, 19 באפריל 1977
  8. ^ ישראל סיפקה לצבא חומייני תותחים טילים ופגזים חדישים, דבר, 13 ביולי 1983; המשך
    סוחר הנשק הישראלי נמרודי, מעריב, 18 באפריל 1986; המשך
  9. ^ שפי גבאי, מאז נפילת השאה לא עסקתי ביצוא בטחוני לאיראן, מעריב, 9 במאי 1986
  10. ^ ע"פ (ת"א) 71737/02 יעקב נמרודי נ' מדינת ישראל, ניתן ב-12 בספטמבר 2004
  11. ^ הרשות שידרה סרט על נמרודי – נחשו מי ערך והפיק אותו?, באתר וואלה!‏, 24 באוקטובר 2018
  12. ^ איש העסקים יעקב נמרודי הלך לעולמו בגיל 97: "איש חזון ומעש", באתר ערוץ 7, 22 באוגוסט 2023
  13. ^ סביון, מעריב, 6 בינואר 1986
  14. ^ תל אביב - מגדל יעקב נמרודי (בית מעריב), באתר של חברת הכשרת הישוב