יעקב סיקא אהרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב סיקא אהרוני
לא ממסוגר
איש האצ"ל יעקב סיקא אהרוני
תאריך לידה 21 בפברואר 1921 (בן 96)
מקום לידה ירושלים ארץ ישראל
השתייכות Irgun.svg ארגון צבאי לאומי
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1938 - שנות החמישים
תפקידים צבאיים
ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל, איש הדרכה בתותחנים
מלחמות וקרבות
המרד הערבי הגדול, פעולת האצ"ל בעיראק (1941), הסזון, מלחמת העצמאות
עיטורים
אות הלוחם בנאצים  אות הלוחם בנאצים
תפקידים אזרחיים
סופר, משורר, פובליציסט

יעקב סיקא אהרוני (נולד ב-21 בפברואר 1921 במאה שערים) הוא לוחם אצ"ל לשעבר, פובליציסט, מחנך וסופר. מתוקעי השופר בכותל המערבי בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרוני הוא בנו של המקובל רבי יצחק אהרוני. בצעירותו היה חניך בתנועת הנוער בית"ר ובגיל 17 התגייס לאצ"ל, בה היה ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל. אהרוני השתתף בפעולת האצ"ל בעיראק בה נהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל. בפעולה זו השתתפו גם יעקב מרידור, ויעקב תרזי. בתקופת הסזון נחטף, עוּנה ונחקר על ידי ההגנה והוסגר לבריטים שהגלו אותו לסודאן ולקניה.

עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל ושירת כאיש הדרכה בתותחנים.

אהרוני הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב בספרות ותנ"ך. הוא עסק בחינוך ושימש כמורה, מחנך ומנהל בתי ספר, ויצא לשליחויות חינוכיות מטעם המדינה במדינות העולם. היה בשליחות בפרס ערב עלית ח'ומייני לשלטון. שימש שנים רבות כחבר מועצת עיריית רמת גן, והוא יקיר העיר רמת גן.

כתב דברי פרוזה, סיפורת, שירים, מאמרים ודברי הגות בבמות שונות, ביניהן מעריב, ידיעות אחרונות, הצופה, ברקאי, מהות, נתיב והאומה.

סיקא אהרוני היה מבין התוקעים בשופר בכותל בתקופת המנדט. המנהג החל בעקבות איסור של השלטון הבריטי לתקוע בשופר בכותל המערבי במוצאי יום כיפור בעקבות מאורעות תרפ"ט. למרות האיסור, בהיותו נער צעיר סיקא היה מבין תוקעי השופר ברחבת הכותל בשנת 1938. בשנת 2010 שוחזר המעשה ברחבת הכותל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של סיקא אהרוני חושפים עולם עשיר וצבעוני שמקורותיו רבים ומגוונים. סיפוריו הקצרים כתובים בלשון מזרחית 'ירושלמית' השואבת ממקורות התלמוד וההלכה. אחדים מספרי הפרוזה מומלצים על ידי משרד החינוך לתוכנית הלימודים בסיפרות.

ספרי פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ממעגלי החיים, תיאורי מחזורי החיים בארץ ישראל והמזרח התיכון מתקופת הטורקים ועד ימינו אלו בעין בוחנת בניחוח ירושלמי ובשפה מתובלת בביטויים צבעוניים בטורקית, לדינו, יידיש, ערבית ופרסית. (1993, 1994)
  • פותחת הגורלות ירוקת העין, עשרים ושלושה סיפורים על הווי חייהם והרפתקאותיהם של יהודי העולם בשכונות ירושלים ובצפת, באיספהאן, בהאג, בסלוניקי, בליטא, בתימן, בחלב, בדלהי, בלשון חכמי ירושלים. (1997)
  • שבע נוצותיו של המלאך גבריאל, אסופת סיפורים מרתקת של מפגש בין מזרח ומערב, ברגעים קטנים וגדולים, ובשפה צבעונית ופיוטית. (2005)
  • מנפלאות הספינה אלבטרוס, הוצאת חלונות (2015), 203 עמודים.

ספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבות המופתי עם דוד רזיאל - על המבצע בעיראק לדיכוי המרד הערבי בהשראה הנאצית שהביא להצלת יהודי עיראק. (2000)
  • עלה מות בחלונינו – והומת, קולאז' ספרותי בשירה ובסיפורת העוסק בשואה ובתקומה מזווית מזרחית. (2006)

ספרים לבני הנעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוני חכמוני, 1993
  • סלים ועבדאלה, ספור מעשה בנער יהודי ונער ערבי, 1999
  • עלילות סולימאן, 1999
  • חגיגת שיר ומזמור לחג ולמועד, 1999

מרובעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרובעים של סיקא - צּפן ותכלית החיים, אמרי-בינה, פתגמים משלים, 2009

על יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

...עדיין היא מצלצל באוזני ומנקרת בה טיפין-טיפין. יש והיא נעלמת לזמנה. אך אינה משתכחת כל חיי. ומה היא שנעלמה לזמנה ואינה משתכחת? - סטירה, סטירה אחת שסטר לי על לחיי כבוד אבא מרי, בימי נערותי. (מתוך "הסטירה").

ספרי הפרוזה של סיקא אהרוני זכו לתשבחות מצד המבקרים, בעיקר על השפה הייחודית שלהם: כך למשל כתב פרופסור הלל וייס על שבע נוצותיו של המלאך גבריאל: "מתיקות עממית בעין בוחנת ומפוקחת הגואלת אוצרות גנוזים ומביאה אותה כסופר מטיב טעם אל תודעת זמננו הפגום".[דרוש מקור] באופן דומה כתב ד"ר אביב עקרוני: "נפעמתי מן העושר התוכני והלשוני של סיקא. ספק אם מצוי כיום בארץ סופר כמוהו שהצליח להציג בפני קוראיו גלריה כה רחבה של דמויות, מקומות, טעמים וריחות, נופים ומחוזות עלומים."[דרוש מקור] ואילו חיים באר ראה ב"שבע נוצותיו של המלאך גבריאל" "יד ליהודים צנועים, חכמים ונאמנים."[דרוש מקור]

ספרו של סיקא אהרוני, עלה מות בחלונינו – והומת, עורר תגובות שהתייחסו בחלקן לחשיפת השואה בהקשר המזרחי שלה. כך כתב על הספר הרצל חקק במאמר בהאומה: "חשיפת פרקים מן ההיסטוריה הקושרים את מוראות השואה ליהודי המזרח, היא דרך להשלים את הידוע לנו על התקופה. יעקב סיקא אהרוני אכן נרתם למשימה זו, בספרו.... מי שקורא את שלל המידע, הפרטים ההיסטוריים, ומתרשם מן החוויה הלירית המובעת בשיריו יודע... כל גזירה של חלק מן הרצף (בין אם זה רצף היסטורי ובין אם זה רצף תרבותי) פוגעת באמת ההיסטורית, בשלמות התרבות...."[דרוש מקור] ואילו פרופסור נורית גוברין מצאה ש"חשוב מאוד שקול מיוחד זה נשמע ומצטרף למקהלת הקולות המגוונות היהודית והישראלית מכל הגלויות."[דרוש מקור]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]