יעקב סלע (מגדל נחשים)

יעקב סלע
	תמונה בשימוש הוגן תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	31 בדצמבר 1960; חיפה, ישראל
נרצח	16 באפריל 1996 (בגיל 35); רמת הגולן, ישראל
מדינה	ישראל

יעקב פסח סלע (31 בדצמבר 1960 – 16 באפריל 1996) היה מגדל נחשים ולוכד נחשים ישראלי שנרצח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע נולד בשנת 1960 בחיפה כ"יעקב פסח". הוא החל בתחביב איסוף וגידול נחשים כשהיה בן 9, לאחר שראה ילדה מסתובבת עם נחש צפע ברחוב^[1]. למד בבית הספר הניסיוני הפתוח בחיפה, שם המורה לטבע תמך בתחביב שלו, והתיר לו להחזיק מספר נחשים וזוחלים בכלובי זכוכית. בהמשך עבר ללמוד בפנימייה בכפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים, אז פנה למנהל המכון הביולוגי - בית פנחס, שיאפשר לו להעביר את האוסף שלו לשם (כשבגר עבד במכון)^[2]. בגיל 14 הוכש על ידי נחש צפע, ומאז נהג להזריק לעצמו מדי פעם קצת ארס כדי לפתח לעצמו נוגדנים^[1]. בצבא שירת כמדריך ידיעת הארץ. לאחר שירותו הצבאי הוא החל להתפרנס כלוכד נחשים^[3], עסק בגידול והכלאת נחשים^[4], והדריך חובבי נחשים וזוחלים אחרים^[5].

ברשות הטבע והגנים, שמופקדת על הטיפול בבעלי חיים מוגנים, התעורר חשש ששני נחשים ארסיים מהזן צפע חול מזרחי (אנ') שסלע הבריח, שוחררו, והם עשויים להתרבות כמין פולש^[6]. לבסוף אותרו הנחשים ביישוב בצפון^[^{דרוש מקור]}. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 צבר סלע מוניטין בינלאומי של מומחה לנחשים, לאחר שביצע מאות הכלאות של מיני נחשים שונים, ויצר זנים חדשים של נחשים שלא היו קיימים בטבע, אותם מכר בישראל ובעולם^[7]. סלע החזיק נחשים בדירתו. ב-1992 החרימה רשות שמורת הטבע את אוסף נחשיו, אך בית המשפט הורה להשיב את האוסף לסלע^[8]. סלע נהג להתגרות בשכניו באמצעות נחשים, וכנגדו הוגשו תלונות במשטרת ישראל^[9].

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השואה (כ"ז בניסן ה'תשנ"ו), 16 באפריל 1996, נעלם סלע ונחשב כנעדר למשך שבועיים. גופתו נמצאה ברמת הגולן על ידי מטיילים שראו יד מבצבצת מן האדמה. בחקירה התגלה שסלע נורה למוות בידי הראל הרשטיק מתלמידיו ומעריציו של סלע. הרצח בוצע באמצעות האקדח של רינה הרשטיק, אמו של הראל ומגדלת נחשים אף היא. הסתבר שסלע היה בקשר רומנטי עימה. הראל הרשטיק, גנב מסלע 49,000 ש"ח בהמחאות, ומשזה גילה את הגנבה, הבטיח הרשטיק להחזיר את הכסף בתוספת 100% ריבית.

הרשטיק לימד את חברו דניאל (דני) קניג, בעל הפרעה נפשית חמורה והכרוך אחריו, להשתמש באקדח^[10]. השניים שכנעו את סלע להצטרף אליהם לנסיעה לחיפה, בטענה שהרשטיק יחזיר לו את הכסף מחשבון בנק של חברה בבעלותו. הם עצרו כשהרשטיק טען שעליו להקיא. קניג ירה בסלע שלושה כדורים, והרשטיק ירה בראשו כדור רביעי. יחד קברו שני הרוצחים את סלע^[11].

המניע לרצח נחשב החוב של הרשטיק לסלע, ואולי גם קשריו הרומנטיים של סלע עם רינה הרשטיק, אמו של הראל.

חלק מהנחשים של סלע הגיעו לידיהם של תלמידיו וחבריו, בעיקר נערים, והיו שהביעו דאגה מכך, בעיקר עקב הכלאות עם תוצאות לא ידועות שסלע ערך בנחשיו^[12]. רוב הנחשים הועברו לחווה הטיפולית בקיבוץ החותרים^[13].

ענישת המעורבים ברצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראל הרשטיק הורשע בעבירות של רצח, קשירת קשר לביצוע רצח, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט^[14], ונידון למאסר עולם^[15]. דני קניג נידון ל-15 שנות מאסר בעסקת טיעון, והוכר כמעורער בנפשו. רינה הרשטיק הורשעה בהדחה בחקירה, סחיטה באיומים והתחזות^[14], נידונה ל-10 חודשי מאסר, וגורשה מקיבוצה, דגניה ב'^[16].

במהלך השנים ביקש הראל הרשטיק להשתחרר ממאסרו מסיבות שונות. בשנת 2000 ערער על כך שהוא לא היה הרוצח שירה בסלע, וטען כי קניג הוא זה שביצע את הרצח^[17]. בשנת 2009 הציג עצמו בתוכניתו של אמנון לוי כמי שהמציא מכשיר שמזהה סרטן על ידי ניתוח האוויר מנשיפה יחידה של נבדק^[18]^[19]. מאוחר יותר ביקש להשתחרר בטענה כי הטיפול הרפואי שקיבל בכלא עלול לגרום למותו^[20]. ב-12 במרץ 2021 שוחרר הרשטיק ממאסרו לאחר שועדת שחרורים קיבלה את בקשתו^[21]. כחודשיים לאחר מכן מונה למנהל טכנולוגיות ראשי בחברת "סנט טכנולוגיות רפואיות"^[11], העוסקת בפיתוח מכשיר לזיהוי מחלות קשות בדגש על סרטן, וכן נגיף הקורונה באמצעות נשיפה, ומבקשת להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב^[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תכנית התחקירים "אבודים", המשודרת ב"רשת 13", נחשף באפריל 2019 כי לסלע נולדו בן ובת, לאחר רומן שהיה לו עם שתי צעירות חובבות נחשים. סלע קיים מערכות יחסים רבות עם נשים, כשכל אחת מהן הייתה בטוחה שהיא היחידה בחייו, ולא התחייב לזוגיות בפני אף אחת.

ביתו אורורה נולדה בשנת 1990 מאישה בשם טוביה שהיגרה לאילינוי בשנת 1996, ובנו תומר נולד בשנת 1996 מאישה בשם גלית ארבעה חודשים לפני הירצחו.

תיעוד דוקומנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2022 התפרסמה באתר "N12" סדרה תיעודית אודות סלע. את הסדרה, שנקראה "חצי אדם חצי נחש" ובה חמישה פרקים, יצר יגאל מוסקו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל מוסקו, כת הנחש, המוסף "7 ימים", "ידיעות אחרונות", 13 בספטמבר 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך הנחשים ואני, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2006
ליטל לוין, היום לפני 15 שנה: נפתרה תעלומת הירצחו של מלך הנחשים, באתר הארץ, 12 במאי 2011
יעקב סלע בפודקאסט "בואי נדבר רצח"
עמיר קורץ, ממאסר עולם במעשיהו לאחוזת בית: רוצח לוכד הנחשים בדרך לבורסה, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2021
"חצי אדם, חצי נחש": יגאל מוסקו בסדרה מיוחדת: פודקאסט באתר N12, אוגוסט 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² נטע שדמי, נחש חמוד שלי, מעריב, 22 ביוני 1988
^ דוד זוהר, ו "תאונת עבודה" של צייד נחשים בן 14, מעריב, 25 ביולי 1975
^ אהרון אורגד, 100 נחשי צפע נלכדו במכמורת, חדשות, 12 ביוני 1988
אוהד רבינוביץ, ילדי מכמורת צפו אתמול בלכידת 74 צפעים בחצרות הבתים, מעריב, 10 ביוני 1988
^ אמיר גילת, נחש נשך נחש, מעריב, 25 ביולי 1989
^ יגאל קוצר, "הצפע נעץ את השיניים ביד, הייתי בטוח שאני מת", חדשות, 12 במרץ 1991
^ אביגיל לאפין, ממש צער בעלי חיים, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2006
^ יוסי ריבלין, היקף הסתר בנחשים – כמו בסמים וביהלומים, חדשות, 26 בנובמבר 1991
^ יגאל קוצר, "לא ייקחו ממני את הנחשים", חדשות, 5 באפריל 1992
^ בכתבה מאותה תקופה נכתב על ביקורה של נעמי גל, אז מנהלת פינת החי של קיבוץ החותרים (לימים, מכון טיפולי באמצעות חיות), בדירתו ברחוב הס: ”זה היה כמו ליפול לבור נחשים. היו שם מאות. בסלון, על המיטה, בכל מגירה, בכל ארון. נחשים על הריצפה ונחשים שנופלים לך על הראש מהמשקופים. ערך הדירות בבניין כולו ירד בגללו. כשסלע היה מסתכסך עם השכנים הוא היה מוציא כמה נחשים, שיתלפפו בין חבלי הכביסה. מדי פעם היה שכן קורא למשטרה, והשוטרים המסכנים היו קוראים לסלע מלמטה, כי פחדו לעלות לדירה.”
^ סעיף 6.1 לפסק הדין תפ (מחוזי חיפה) 103/96 מדינת ישראל נ' הראל הרשטיק
^ ¹ ² ³ עמיר קורץ, ממאסר עולם במעשיהו לאחוזת בית: רוצח לוכד הנחשים בדרך לבורסה, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2021
^ קארין גרינברג, נחש בעל שני ראשים בקע בקרית חיים, במקור, מתוך "חדשות המפרץ", 26 ביולי 2010
^ אריק סויסה, לוכד הנחשים שירן באבא: מי שמתעסק איתם, שידע את הסיכונים, באתר nrg‏, 10 בינואר 2011
^ ¹ ² תפ (חיפה) 103/96 מדינת ישראל נ' הראל הרשטיק, ניתן ב-17 במאי 1998, באתר "נבו"
^ ענת רואה, מאסר עולם לרוצחו של לוכד הנחשים, באתר ynet, 10 בספטמבר 2000
^ ליטל לוין, היום לפני 15 שנה: נפתרה תעלומת הירצחו של מלך הנחשים, באתר הארץ, 12 במאי 2011
^ העליון דחה ערעור הרשטיק שרצח את לוכד הנחשים סלע, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2000
^ הצצה: האם לרוצח הראל הרשטיק מגיע פרס נובל? תוכניתו של אמנון לוי מאוחזרת באתר נענע 10
^ שמואל דקלו, ‏שותפיו לסטארט-אפ הרפואי של הרוצח הראל הרשטיק: ד"ר אורי קנטור ויצחק קאול, באתר גלובס, 17 ביוני 2009
^ רענן בן צור, רוצח לוכד הנחשים רוצה להשתחרר: "ימיי ספורים", באתר ynet, 13 בספטמבר 2010
^ רועי רובינשטיין, רוצח לוכד הנחשים יעקב סלע שוחרר מהכלא, באתר ynet, 12 במרץ 2021

[מעריב1-1] ¹ ² נטע שדמי, נחש חמוד שלי, מעריב, 22 ביוני 1988

[2] דוד זוהר, ו "תאונת עבודה" של צייד נחשים בן 14, מעריב, 25 ביולי 1975

[3] אהרון אורגד, 100 נחשי צפע נלכדו במכמורת, חדשות, 12 ביוני 1988
אוהד רבינוביץ, ילדי מכמורת צפו אתמול בלכידת 74 צפעים בחצרות הבתים, מעריב, 10 ביוני 1988

[4] אמיר גילת, נחש נשך נחש, מעריב, 25 ביולי 1989

[5] יגאל קוצר, "הצפע נעץ את השיניים ביד, הייתי בטוח שאני מת", חדשות, 12 במרץ 1991

[6] אביגיל לאפין, ממש צער בעלי חיים, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2006

[7] יוסי ריבלין, היקף הסתר בנחשים – כמו בסמים וביהלומים, חדשות, 26 בנובמבר 1991

[8] יגאל קוצר, "לא ייקחו ממני את הנחשים", חדשות, 5 באפריל 1992

[9] בכתבה מאותה תקופה נכתב על ביקורה של נעמי גל, אז מנהלת פינת החי של קיבוץ החותרים (לימים, מכון טיפולי באמצעות חיות), בדירתו ברחוב הס: ”זה היה כמו ליפול לבור נחשים. היו שם מאות. בסלון, על המיטה, בכל מגירה, בכל ארון. נחשים על הריצפה ונחשים שנופלים לך על הראש מהמשקופים. ערך הדירות בבניין כולו ירד בגללו. כשסלע היה מסתכסך עם השכנים הוא היה מוציא כמה נחשים, שיתלפפו בין חבלי הכביסה. מדי פעם היה שכן קורא למשטרה, והשוטרים המסכנים היו קוראים לסלע מלמטה, כי פחדו לעלות לדירה.”

[10] סעיף 6.1 לפסק הדין תפ (מחוזי חיפה) 103/96 מדינת ישראל נ' הראל הרשטיק

[עמיר-11] ¹ ² ³ עמיר קורץ, ממאסר עולם במעשיהו לאחוזת בית: רוצח לוכד הנחשים בדרך לבורסה, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2021

[12] קארין גרינברג, נחש בעל שני ראשים בקע בקרית חיים, במקור, מתוך "חדשות המפרץ", 26 ביולי 2010

[13] אריק סויסה, לוכד הנחשים שירן באבא: מי שמתעסק איתם, שידע את הסיכונים, באתר nrg‏, 10 בינואר 2011

[הכרעת_הדין-14] ¹ ² תפ (חיפה) 103/96 מדינת ישראל נ' הראל הרשטיק, ניתן ב-17 במאי 1998, באתר "נבו"

[15] ענת רואה, מאסר עולם לרוצחו של לוכד הנחשים, באתר ynet, 10 בספטמבר 2000

[16] ליטל לוין, היום לפני 15 שנה: נפתרה תעלומת הירצחו של מלך הנחשים, באתר הארץ, 12 במאי 2011

[17] העליון דחה ערעור הרשטיק שרצח את לוכד הנחשים סלע, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2000

[18] הצצה: האם לרוצח הראל הרשטיק מגיע פרס נובל? תוכניתו של אמנון לוי מאוחזרת באתר נענע 10

[19] שמואל דקלו, ‏שותפיו לסטארט-אפ הרפואי של הרוצח הראל הרשטיק: ד"ר אורי קנטור ויצחק קאול, באתר גלובס, 17 ביוני 2009

[20] רענן בן צור, רוצח לוכד הנחשים רוצה להשתחרר: "ימיי ספורים", באתר ynet, 13 בספטמבר 2010

[21] רועי רובינשטיין, רוצח לוכד הנחשים יעקב סלע שוחרר מהכלא, באתר ynet, 12 במרץ 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]