יעקב סלע (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב סלע
Jacob sela.jpg
לידה 1950 (בן 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
ע.רח"ט מבצעים לתכנון במטה הכללי
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב סלע (נולד ב-1950) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה. לאחר שחרורו מצה"ל, שימש כראש מחוז חיפה והצפון של מכבי שירותי בריאות וכמנכ"ל חברת "בית בלב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב סלע נולד למשפחה בת 7 נפשות שעלתה ארצה מעיראק. גדל במושבה כרכור, ולמד בפנימיה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה[1]. בשנת 1968 התגייס לצה"ל, ובחר לשרת בחטיבת גולני, כמפקד כיתה בדרגת רב"ט בגדוד ברק. לאחר קורס קציני חי"ר שב לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 17 - בית הספר למכי"ם של חט' גולני. במסגרת הגדוד לחם יעקב במלחמת ההתשה ונטל חלק במבצעים רבים כנגד מחבלים מעבר לגבול בלבנון ובירדן. סלע שימש כסגן מפקד פלוגה בגדוד 12 (ברק), מפקד פלוגת טירונים בבסיס האימונים החטיבתי ומפקד פלוגה בגדוד 13(גדעון). במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד פלוגת קורס המ"כים של סיירת גולני ונפצע קשה בקרב הראשון על החרמון[2][3][4]. בתום תקופת החלמתו, התמנה סלע לתפקיד סגן מפקד הפנימיה הצבאית לפיקוד בחיפה ולאחר מכן כמדריך בקורס מפ"ים בבית הספר לחיל הרגלים. בקיץ 1976 נשלח ללימודים במכללה לפקוד ומטה ובאותה שנה נישא לאיילה דגן מחיפה, ששירתה אף היא כקצינה בפנימיה הצבאית. בשנת 1977 עם סיום לימודיו במכללה לפו"מ, שב לחטיבת גולני כסגן מפקד גדוד 13 (גדעון) וכעבור כשנה התמנה למפקד הגדוד. בשנת 1979 התמנה כמפקד פלוגת צוערי חי"ר בבה"ד 1.

בשנת 1982 סיים סלע את לימודיו לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה ובינואר 1984 התמנה לתפקיד מפקד עוצבת חירם בלבנון[5], עד סמוך לנסיגת כוחות צה"ל לרצועת הביטחון. בתקופה זו התעצמה ההתנגדות ופעילות החבלה כנגד כוחות צה"ל בלבנון, בעיקר מצד ארגון אמל הנתמך על ידי אירן. בקיץ 1985 נשלח סלע לשנת לימודים במכללה לפו"מ של חיל המארינס בארצות הברית ועם שובו כעבור שנה, התמנה למפקד בית הספר לחי"ר ומאוחר יותר למפקד חטיבת הנח"ל[6]. ימים ספורים לאחר שנכנס לתפקידו בנובמבר 1987, התרחש אירוע ליל הגילשונים. בעקבות האירוע החמור בו נהרגו 6 חיילי צה"ל - מתוכם 5 לוחמי חט' הנח"ל - נטל סלע את האחריות על הנעשה במפקדת חטיבת הנח"ל. יומיים לאחר הודעתו של סלע ושבוע לאחר האירוע - החליט הרמטכ"ל דן שומרון למנות ועדת בדיקה בראשות האלוף מתן וילנאי. במקביל להחלטה זו ובטרם התכנסה הוועדה - החליט הרמטכ"ל להעביר את סלע מתפקידו[7]. בהחלטתו ציין הרמטכ"ל במפורש כי סלע שימש בתפקידו זמן קצר בלבד וכי אין לו אחריות ישירה לאירוע וקידומו בצה"ל ותפקידיו בעתיד לא יושפעו מאירוע זה.

בשנת 1988 התמנה סלע לתפקיד עוזר ראש חטיבת המבצעים לתכנון במטה הכללי ולאחריו שימש בתפקיד ביטחוני מטעם צה"ל בסינגפור למשך שנתיים.

בשנת 1993 פרש סלע מצה"ל ובשנת 1995 התמנה לתפקיד ראש מחוז חיפה והצפון של מכבי שירותי בריאות. בתפקיד זה הוביל את היערכות המחוז לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שנכנס לתוקף ובמסגרת זו פיתח שירותים רפואיים ועשרות סניפים חדשים, לרבות במגזר הערבי. בשנת 2004 התמנה לתפקיד מנכ"ל בית בלב בע"מ - הרשת לגיל המבוגר מקבוצת מכבי שירותי בריאות. בתפקידו זה הוביל סלע את החברה לצמיחה ולהרחבת הרשת. בין היתר נרכשו מוסדות מעונות מכבי, הוקם בית חולים שיקומי גריאטרי חדיש בנשר בן כ 220 מיטות, שודרג בית הדיור המוגן בית אילדן בקרית מוצקין בהשקעה של כ 100 מיליון ש"ח, נרכש בית דיור מוגן פעיל בתל אביב והחלה הקמת בית דיור מוגן חדש בפתח תקווה – בן כ 250 דירות, בהשקעה של כ 250 מיליון ש"ח.

בשנת 2014, בתום 10 שנים, פרש סלע מתפקידו כמנכ"ל "בית בלב". מאז פרישתו, עוסק בפעילות חברתית התנדבותית בקהילה ובין השאר מתנדב במרכז נוער בחיפה וכן פעיל במסגרת "שותפות חיפה-בוסטון".

במאי 2016 נבחר סלע לתפקיד יו"ר דירקטוריון "שקמונה - החברה הממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה". בנוסף, משמש סלע כיועץ בתחום הקמת מוסדות לבני הגיל השלישי, כחבר דירקטוריון בחברת מכבי יזמות וניהול בע"מ וכן חבר הוועד המנהל בקרן מכבי.

סלע הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה ובנוסף, תואר שני בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בן-גוריון, וכן בעל תעודת מורה דרך מוסמך בישראל.

יעקב סלע מתגורר בחיפה, נשוי ואב לשלושה בנים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחזור י"ד (1968) - חיפה, באתר הפנימיה הצבאית.
  2. ^ אילן כפיר, "הקרב על החרמון", הוצאת דביר, 2013, עמוד 174.
  3. ^ אלישיב שמשי, "ולא אשוב עד כלותם - על מפקדי פלוגות בשדה הקרב", הוצאת מערכות, 2005, עמוד 48.
  4. ^ אילן כפיר, "הקרב על החרמון", הוצאת דביר, 2013, עמוד 192.
  5. ^ רתם קליגר, ‏עשרה טיפים למח"ט המתחיל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במרץ 2014.
  6. ^ עמוס הראל, תסמונת הש"ג, כתבה ששודרה בתוכנית "המערכת- מיקי חיימוביץ'" אתר רשת, ‏ 17.2.2014.
  7. ^ עמנואל רוזן, מעריב, ‏3 בדצמבר 1987