יעקב עשהאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב עשהאל
Ya'akov Asa'el.jpg
לידה 24 בדצמבר 1924
יוון יווןיוון
פטירה 2 באוקטובר 2012 (בגיל 87)
תאריך עלייה 1949
כינוי הסוס הלבן
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1985–1949
דרגה רב-נגד רב-נגד
תפקידים צבאיים
רס"ר המשמעת של בית הספר לשריון
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

יעקב עשהאל (24 בדצמבר 19242 באוקטובר 2012), שנודע בכינויו הסוס הלבן, היה רב-נגד בצה"ל ששימש כנגד המשמעת של בית הספר לשריון במחנה ג'וליס מ-1957 ועד לשחרורו משירות הקבע בשנת 1985 והיה מהבולטים שברס"רים ומהמוערכים והנערצים בצה"ל.[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשהאל נולד ב-24 בדצמבר[2] 1924 בסלוניקי, והתחנך באיסטנבול שבטורקיה, לאחר שמשפחתו ברחה מהנאצים עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. עשהאל התגייס לצבא הטורקי. הוא עלה לישראל בגפו במסגרת עליית הנוער בשנת 1949 בגיל 25, זמן קצר לאחר קום המדינה.

חודשים ספורים לאחר עלייתו התגייס לגדוד 79 של חיל השריון. הוא לקח חלק במבצע קדש, במהלכו שימש כרב-סמל פלוגתי של סיירת חטיבה 7. בשנותיו הראשונות בצה"ל שירת עשהאל גם במפקדת חטיבה 7.

מיד לאחר מבצע קדש קיבל על עצמו את תפקיד רס"ר בית הספר לשריון. הוא מילא את התפקיד קרוב לשלושים שנה, מ-1957 ועד ליציאתו לגמלאות ב-1985 בגיל 61. בשנה זו עבר בסיס ההכשרות של החיל למחנה סיירים שבדרום.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשהאל היה בשירות קבע במרבית מלחמות ישראל - במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ביום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. הוא זכה כבר בשנות החמישים לכינוי "הסוס הלבן", בשל צבע שערו והליכתו הזקופה והאצילית. אולם אסור היה להשמיע כינוי זה בנוכחותו.

דורות של לוחמים וקצינים עברו תחת עשהאל, ורבים מהם טיפסו אחר כך לדרגות הקצונה הבכירות. בבסיסו בוצעו כל ההכשרות של חיל השריון, שכללו פרק הטירונות, מקצועות טנקים, קורס מפקדי הטנקים, קורס קציני השריון וקורסים מקצועיים נוספים. כרס"ר הבסיס, היה מסמליו הבולטים של המחנה.

רבים מבוגרי חיל השריון רואים בו כמעצבה הגדול של המשמעת השריונאית. הוא ידוע היה במשמעת הקפדנית שהוביל, לצד האהבה והדאגה הרבה שהפגין כלפי החיילים הרבים שעברו תחת פיקודו.

עשהאל ראה בכאב רב את האובדן הגדול של חיל השריון במלחמת יום הכיפורים, ונפילת רבים אותם הכיר אישית.

יום הולדתו ה-80 נחגג על ידי צה"ל ובכיריו באירוע לכבודו באנדרטת השריון בלטרון.

עשהאל התגורר באשקלון. היה אב לבן ובת, שהלכו בעקבותיו והיו לקצינים בחיל השריון.

עשהאל נפטר בט"ז בתשרי ה'תשע"ג (2 באוקטובר 2012), ונטמן בבית העלמין אשקלון.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]