יעקב פת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב פת
יעקב פת
יעקב פת
לידה 1894
פולין
פטירה 26 ביוני 1956 (בגיל 62 בערך)
הרצליה
מקום קבורה חלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי
תאריך עלייה 1913
תקופת הפעילות 19211950 (כ־29 שנים)
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים בשירות
סמל בגדוד העברי
מפקד ההגנה בחיפה
מפקד מחוז ירושלים
חבר המטה הכללי
מנהל המדור לתפקידים מיוחדים במשרד הביטחון
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
הנצחה
הרחוב הראשי של שכונת פת בירושלים
רחוב בחליסה שבחיפה

יעקב פַּת (189426 ביוני 1956) היה מבכירי "ההגנה" ומשרד הביטחון בין שנות העשרים לשנות החמישים של המאה העשרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטורק שבפלך לודז' בפולין בשנת 1894. הבית היה בית דתי אך יעקב נטה לציונות והצטרף לצעירי ציון. ב-1913, בהיותו כבן 19, עלה ארצה, יחד עם חברו בנימין מונטר, במסגרת העלייה השנייה. תחילה ניסה לחפש עבודה בפתח תקווה וברחובות. בהמשך התיישב בעטרות כחלק מקבוצת קלנדיה.

ב-1916 הצטרף לארגון "השומר" ונשלח לשמור ב-רוחמה. ב-1918 התנדב לגדוד העברי, ושירת בו בדרגת סמל. עם השחרור מהגדוד הקימו יעקב וחבריו את דגניה ב'. ב-1921 הצטרף לארגון "ההגנה". בין השנים 19221931 היה מפקד ההגנה בחיפה, ובשנים 1931–1940 שימש מפקד מחוז ירושלים. היה מיוזמי היציאה מהגדר, נטילת יוזמה התקפית של ההגנה, והקמת "הנודדת". בשנים 1940–1946 היה חבר המטה הכללי של ההגנה ומופקד על הרכש הצבאי בדרום הארץ. במהלך מלחמת העצמאות היה פת אחראי לשיירות הציוד, הנשק והמזון לירושלים וליישובים המנותקים.

עם קום מדינת ישראל שימש מנהל המדור לתפקידים מיוחדים במשרד הביטחון.

יעקב נישא לצפורה בת משה פינקלשטיין (ילידת 1902 באסקס שבאנגליה) אותה הכיר בזמן ששירת בגדוד העברי והיא עבדה כאחות בבית החולים הסקוטי בטבריה. לזוג נולדו 2 בנות. יעקב נפטר מהתקף לב ב-1956 והובא למנוחות בחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי[1][2][3][4]. רעייתו צפורה נפטרה ב-1960 ונקברה לידו.

לזכרו יצא הספר "דרכו של אדם: קובץ לזכרו של יעקב פת" בעריכת אליעזר לובראני. על שמו נקרא רחוב ראשי בדרום ירושלים, שכונת פת הגובלת בו ורחוב בחיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 375–378
  • נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 356–358 (על צפורה פת פינקלשטיין)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.