לדלג לתוכן

יעקב קופל רייך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב יעקב קופל רייך
Jakob Koppel Reich
צילום משנת 1903
צילום משנת 1903
לידה 1838
תקצ"ט
ורבו (ורבובה), כיום בסלובקיה, אז בממלכת הונגריה, באימפריה האוסטרית
פטירה 1929 (בגיל 91 בערך)
תרפ"ט
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בודפשט, הונגריה
תקופת הפעילות 1856 – 22 בספטמבר 1929 (כ־73 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תפקידים נוספים רב העיר ורבו, רב ראשי של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט
רבותיו אביו רבי אברהם יחזקאל רייך, רבי אברהם שמואל בנימין סופר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב קופל רייך (Jakob Koppel Reich1838-1929) היה רב, מורה ומנהיג קהילתי יהודי הונגרי, יליד סלובקיה, מראשי היהדות האורתודוקסית ההונגרית במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. היה רב ראשי של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, שמרכזה היה (החל משנת 1913) בית הכנסת ברחוב קזינצי. בערוב ימיו היה חבר בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי כנציג היהדות האורתודוקסית ההונגרית.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב קופל רייך מחוץ לבית-העלמין האורתודוקסי הנפרד של בודפשט, כנראה בשנות ה-20

נולד בוורבו באזור נייטרה שבסלובקיה (אז - בממלכה ההונגרית) במשפחת רבנים, לרב מבנוביץ, אברהם יחזקאל רייך. סבו מצד האב היה הרב יעקב קופל אלטנקונשטט, הידוע כ"קופל חריף", הרב מוורבו, מחבר "חידושי יעבץ" (1837 - על מסכת חולין) ותלמיד של "הנודע ביהודה".

יעקב קופל רייך למד תורה אצל אביו ואחר כך בישיבת פרסבורג (ברטיסלאבה) אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר מפרסבורג בעל ה"כתב סופר". בפרסבורג הצטיין יעקב קופל כעילוי ונבחר על ידי ה"כתב סופר" לשמש מדריך לבנו, שמחה בונם. כמו כן נבחר להיות חלק ממשלחת של חמישה תלמידים מצטיינים שנשלחו מישיבת פרסבורג אל חצר הרבי מצאנז.

התחתן בזיווג ראשון עם רבקה שאוור ובזיווג שני עם אחותה פייגא, בנותיו של הרב ישראל הרואה, אחד מתלמידי הרב משה סופר, שכיהן כרב של סובוטיסט. בשנת 1860 ירש את מקומו כרב של אותה עיירה. כעבור עשרים שנה עבר לכהן בעיירת הולדתו ורבו (בה שירת סבו). ב-1889 נענה להזמנת הקהילה האורתודוקסית בבודפשט והפך לרב הראשי שלה למשך ארבעים שנה. קודם כיהן בבית הכנסת ב"בית אורצי", ואחרי 1913 בבית הכנסת המפואר ברחוב קזינצי.

ההונגרית שבפיו הייתה קלוקלת, אולם הוא היה בעל ידע כללי רחב, והיה פעיל מאוד בארגון ובניהול העדה. הוא דבק בעקרונות של החת"ם סופר - שום פשרה בנושאי דת ונאמנות מוחלטת למדינה.

הקים בית ספר "תורת אמת" ששילב בתוכנית הלימודים גם מקצועות חול. כמו כן דאג בשנת 1920 ליסוד בית חולים של הקהילה בבודה, מושב זקנים ומוסד סיעודי.

בשנת 1905 ניהל את ישיבות האספה הכלל-ארצית של היהדות האורתודוקסית ההונגרית ונאם בפניה דווקא בעברית ולא ביידיש. באספה זו נקבעו כללי הניהול של ארגון הגג של היהדות האורתודוקסית בממלכת הונגריה, אז חלק האימפריה האוסטרו-הונגרית.

בתקופת העוצרות, כאשר היה בן 89, נבחר לתפקיד ייצוגי של חבר בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי, והיה לזקן הבית. יחד איתו נבחר גם הרב הנאולוגי של סגד, עמנואל לעף.

הוא לא כתב ספרים, אבל רבנים בני זמנו נהגו לצטט מדבריו.

הרב קופל רייך נפטר ביום י"ז אלול בשנת תרפ"ט - 22 בספטמבר 1929, הוא נקבר בבית העלמין הישן של הקהילה האורתודוקסית ברחוב צ'רס ( Csörsz utca).

זכה בחייו להוקרה רבה ואף קברו בבית הקברות היהודי ברחוב צ'רס בבודפשט הפך למקום לעלייה לרגל. הרב יוסף חיים זוננפלד, ראש העדה החרדית בירושלים, שהיה גם הוא יליד "הונגריה העליונה", נהג להזכירו כ"סבא קדישא". יורשו של הרב קופל רייך בראש הקהילה האורתודוקסית בבית הכנסת קזינצי היה חתנו, הרב מרדכי אפרים פישל זוסמן סופר (1867–1942). הרב יוסף ברויאר (נכדו של הרב שמשון רפאל הירש) הוסמך לרבנות על ידו[1].

בניו וחתניו של רבי קופל רייך שימשו אף הם כרבנים בערים שונות בהונגריה, באוסטריה ובארצות אחרות:

  • רבי ישראל רייך - רבה של בוטריקס, מחבר הספר "מִנְחַת יִשְׂרָאֵל"[2] על מסכת עירובין
  • רבי יחזקאל רייך - רבה של ניטרונובניק
  • רבי משה רייך - רבה של מדייץ
  • רבי שמואל רייך - יורשו ברבנות ורבובה
  • בתו רייזל נישאה לרב מרדכי אפרים פישל זוסמן-סופר, שכיהן אחרי חמיו כאב-בית-דין של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט (נספתה בשואה)

מלבד חתנו הרב סופר, שהוזכר כיורשו בראש בית הדין של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, היה לו חתן נוסף: הרב משה יוסף ליכטנשטרן, שכיהן כרבה של אוראין.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • P.Z. Schwartz, Shem ha-Gedolim me-Ereẓ Hagar (1959), pt. 2, 35.

(פ. שוורץ - שם הגדולים מארץ-הגר 1959).

  • Kinga Frojmovics,Géza Komoróczy, Viktória Pusztai and Andrea Strbik -Jewish Budapest,

Monuments,Rites, History, CEU Press, Budapest, 1999

  • Universal Jewish Encyclopedia

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ David Kranzler, Rav Breuer : his life and his legacy : a biography of Rav Dr. Joseph Breuer, Jerusalem: Published for the Rabbi Dr. Joseph Breuer Foundation by Feldheim, 1998, ISBN 1-58330-163-1
  2. ^ נלקח מלשון הפסוק בספר שמואל (שמואל א, ב, כט); לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי, ראה הקדמת הספר