יעקב קפלן (רב)
 | |
| לידה |
7 בנובמבר 1895 הרובע הרביעי של פריז, פריז, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 1994 (בגיל 99) פריז, צרפת |
| מקום קבורה | Cimetière parisien de Bagneux |
| מדינה |
צרפת  |
| השכלה | הסמינר היהודי של צרפת |
| תקופת הפעילות |
? – 5 בדצמבר 1994 |
| תפקידים נוספים | הרב הראשי של פריז |
| חיבוריו | גזענות ויהדות |
| צאצאים |
לאזאר קפלן פרנסיס קפלן בנימין קפלן מרים אסקינאזי |
| מספר צאצאים | 4 |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
יעקב קפלן (בצרפתית: Jacob Kaplan; 7 בנובמבר 1895 – 5 בדצמבר 1994) היה רב יהודי, כיהן כרבה הראשי של צרפת משנת 1955 עד שנת 1980.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-7 בנובמבר 1985 ברובע הרביעי של פריז, למשפחת כהנים דתית שמקורה בליטא. הוא החל את לימודיו בסמינר היהודי של צרפת בשנת 1913, אך לימודיו שם נקטעו על ידי מלחמת העולם הראשונה.
במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הצרפתי והצטרף לחיל הרגלים.[2] הוא לחם בקרב ורדן, בו נפצע ב-1916, וזכה לעיטור צלב המלחמה.
רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה חידש קפלן את לימודיו בסמינר היהודי של צרפת, וקיבל את תעודת הרבנות ב-1921. בתחילה התמנה לרב במילוז. ב-1928 התמנה לרב בבית הכנסת דה נצרת שבפריז, ובשנת 1933 התמנה לרב בית הכנסת דה לה ויקטואר.
קפלן מונה להיות עוזר הרב הראשי של צרפת, הרב ישעיה שוורץ, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. במלחמה נטל חלק פעיל בהגנה על צרפת, במערכה על צרפת וארצות השפלה.
לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית וכינון ממשל וישי, קפלן נטל חלק חשוב בהתנגדות למשטר המפלה לרעה יהודים וקבוצות אתניות אחרות. בשנת 1940 פרסם את הספר "גזענות ויהדות", שנכלל ברשימת הספרים האסורים למכירה ב"רשימת אוטו" (צר') - מסמך שפרסמה גרמניה הנאצית ובו נכללו ספרים האסורים לפרסום בתחומי הרייך.
בעקבות פעילותו נגד האנטישמיות גורש הרב קפלן ממקום מגורו בוישי אל העיר ליון בשנת 1942. בליון הוא לא הפסיק לפעול למען יהודי צרפת, כולל פניה לקרדינל גרלייר בבקשה לעצור את שיירות היהודים היוצאים לגרמניה. קפלן נעצר ב-1944 על ידי המשטרה הצרפתית, ושוחרר עוד באותו יום תמורת כופר.
לאחר שחרור צרפת על ידי בעלות הברית זכה פעם נוספת לעיטור צלב המלחמה, הפעם על פעילתו תחת הכיבוש הנאצי בצרפת.[3]
הגנרל הצרפתי אלפונס יוני נימק את זכייתו:
השתתף לאורך כל הכיבוש במספר רב של פעולות נגד האויב. הוא היה מודל של אומץ והקרבה עצמית לכל לוחמי ההתנגדות
— אלפונס יוני
קפלן נבחר לרב הראשי של פריז בשנת 1950, וכיהן בתפקיד זה במשך חמש שנים. דאגתו העיקרית הייתה לבנות מחדש את הקהילה, שנחרבה על ידי הנאצים.
ב-1955 מונה לרב הראשי של צרפת. בשנות כהונתו כרבה הראשי של צרפת סייע רבות להגירה של יהודי צפון אפריקה אל צרפת. הוא יצא לגמלאות בשנת 1980, ונפטר בשנת 1995.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הרבנים הראשיים לצרפת | ||
|---|---|---|
|
