יעקב רוזנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב רוזנפלד (במרכז) עם ליו שאוצ'י וצֶ'ן יִי (Chen Yi), 1941

ד"ר יעקב רוזנפלד (11 בינואר 1903- 22 באפריל 1952), המוכר בשמו הסיני לוֹ שֶנגכתב סיני מפושט: 罗生特), היה רופא יהודי שהתנדב לצבא השחרור העממי של סין ופעל כמפקד בכיר בחיל הרפואה בתקופת מלחמת סין-יפן השנייה ואחרי כן, בדרגת גנרל, במלחמת האזרחים הסינית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנפלד נולד בלמברג (כיום לביב באוקראינה) שבאוסטרו-הונגריה דאז ולמד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת 1938, לאחר השתלטות גרמניה הנאצית על אוסטריהאנשלוס), נעצר ונשלח למחנה הריכוז דכאו, ומשם לבוכנוואלד. לאחר כשנה שוחרר ובסיוע הקונסול הסיני, חסיד אומות העולם חה פנגשאן, הצליח להימלט לסין, שם חי ועבד בשאנגחאי.

במרץ 1941 הצטרף כרופא לארמייה הרביעית של צבא השחרור העממי הסיני, שימש כקצין הרפואה הראשי והועלה לדרגת גנרל על ידי מאו דזה-דונג. רוזנפלד תכנן את התשתית הרפואית של הצבא והיה אחראי על בניית בתי-חולים ועל הכשרת צוותי הרפואה.

בשנת 1949, לאחר סיום מלחמת האזרחים הסינית בניצחון המפלגה הקומוניסטית של סין והקמת הרפובליקה העממית של סין, פרש רוזנפלד מתפקידיו. הוא שב לאוסטריה לחפש אחר בני משפחתו, שחלקם נספו בשואה. ניסיונותיו לחזור לסין נתקלו בקשיים, והוא עלה לישראל. רוזנפלד התגורר בתל אביב ועבד בבית-החולים אסותא. ב-1952 נפטר כתוצאה מהתקף לב ונקבר בבית העלמין קריית שאול.[1]

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין ב-1993 נוהגים אורחים סינים רמי-דרג המגיעים ארצה לעלות לקברו, וזכרו משמש סמל לידידות בין סין לישראל.[2][3] באוקטובר 1999 הוקדשה לו תערוכה בבית התפוצות - "חייו של ד"ר יעקב רוזנפלד".[4] במסגרת "שנת סין" של משרד החוץ האוסטרי נפתחה באוקטובר 2006 במוזיאון היהודי בווינה תערוכה על חייו ופועלו.[5]

בסין נבנתה אנדרטה לזכרו ורחובות נקראו על שמו. בית החולים במחוז שאנדונג שבו עבד נקרא על שמו הסיני - לו שנג (Luo Sheng), ופסלו הוצב שם בשנת 1992. בשנת 2003, במלאת מאה שנה להולדתו, הנפיק הדואר הסיני סדרת בולים מיוחדת לכבודו.[6] פסל של יעקב רוזנפלד הוצב ב-2016 במוזיאון הפליטים היהודים בשאנגחאי.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור המקיף ביותר על חייו של יעקב רוזנפלד ראה אור באוסטריה ב-1993 (בגרמנית):

  • Gerd Kaminski, Hongbin Kaminski: General Luo genannt Langnase : das abenteuerliche Leben des Dr. med. Jakob Rosenfeld (Wien: Löcker Verlag, 1993) ISBN 3-85409-226-1

יומניו של רוזנפלד (בגרמנית) מן השנים 1941–1949, שבהן שירת בצבא הסיני, נערכו ופורסמו ב-2002:

  • Gerd Kaminski, Ann-Margaret Frija-Rosenfeld: Ich kannte sie alle, Das Tagebuch des chinesischen Generals Jakob Rosenfeld (Wien: Löcker Verlag, 2002) ISBN 3-85409-363-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב רוזנפלד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב רוזנפלד באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ שגריר סין בישראל וסגל השגרירות מרכינים ראש לפני מצבתו של יעקב רוזנפלד בטקס האזכרה השנתית לפטירתו (אפריל 2015)
  3. ^ בפגישת סגנית ראש ממשלת סין, ליו ין-דונג, עם בנימין נתניהו (בביקורה בישראל במאי 2014) הודגש בדבריה מקומו של ד"ר יעקב רוזנפלד בקשר שבין סין לישראל בצד הקשר האישי שלה אליו, שכן שמעה עליו לא מעט מפי אביה.
  4. ^ "דוקטור יעקב רוזנפלד - גנרל בצבא השחרור העממי של סין", בתוך: בוּלטין - בטאון איגוד יוצאי סין, שנה 54, גיליון 394, נוב'- דצמ' 2007, עמ' 8
  5. ^ "יעקב רוזנפלד – גנרל יהודי בצבא מאו"
  6. ^ בול-דואר סיני לזכר ד"ר יעקב רוזנפלד
  7. ^ טקס הסרת הלוט מפסלו של יעקב רוזנפלד במוזיאון ‏הפליטים היהודים בשאנגחאי, 9 במרץ 2016