יעקב שור (פלפולא חריפתא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב שור
מקום פעילות לוצק, בריסק
פטירה תט"ו או תכ"ד
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
רבותיו אביו, הרב אפרים זלמן שור
תלמידיו הרב ישעיה הלוי הורוביץ בן הרב יעקב, מחבר "בית הלוי"
חיבוריו "פלפולא חריפתא"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יעקב שור (נפטר בתט"ו או תכ"ד) היה רב מפורסם בפולין בתקופתו שנודע כרבה של בריסק (היום ברוסיה הלבנה) ומחבר "פלפולא חריפתא" על מסכת סנהדרין. מצאצאי רבי יוסף בכור שור ובנו של הרב אפרים זלמן שור.

בתפקידו הרבני הראשון היה דיין בבית דינו של הרב אברהם בן מחבר שו"ת "משאת בנימין". לאחר מכן נבחר להיות רבה של לוצק (היום באוקראינה), ובסוף ימיו נבחר לרבנות בריסק.[1]

תשובות שלו פורסמו ב"שו"ת הגאונים בתראי", סימנים מ"ה ומ"ו.[2]

בין התלמידים שהעמיד היה הרב ישעיה הלוי הורוביץ בעל ספר "בית הלוי" על כללי המיגו.[3]

ספרו פלפולא חריפתא נדפס בשנת תי"ז. השאיר אחריו תשובות בכתב יד ונזכר בספרים כמו "בית הלל" על השו"ע סימן ת',[4] וחלקת מחוקק סימן י"ז, סימן קטן ע"ח. חידושים שלו צורפו לספר "דברי פנחס" של הרב פנחס מיכאל גרויסלייט שבידו היו תשובות של אביו בכתב יד.

חתנו הרב שאול בן הרב משה קצנלבוגן כיהן ברבנות בברודי, חלם ופינטשוב.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אז שתי העיירות היו בפולין.
  2. ^ החלק הראשון של השו"ת יצא לראשונה בטורקה תקכ"ד (1764) בשם שאלות ותשובת הגאונים בתראי. בצ'רנוביץ תר"ך (1860) יצא בשם שאלות ותשובות מהגאונים בתראי ודפוס צילום של הדפסה זו יצא בירושלים תשכ"ט.
  3. ^ אין מדובר במחבר השל"ה המפורסם יותר שאביו היה הרב אברהם הורוביץ, אלא ברב אחר שאביו היה הרב יעקב וספרו בית הלוי יצא בוונציה תכ"ו.
  4. ^ מאת הרב הלל בן הרב נפתלי הרץ. הספר יצא בשנת תנ"א.
  5. ^ ספר הזיכרון לקהילת פינטשוב עמודים 117-116.