יערות הגשם של אטסינאנאנה
| מסיב מרוג'ג'י | |||||||
|
| |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| נתונים ומידות | |||||||
| שטח | 479,660 הקטאר, 479,660.7 הקטאר | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה |
| ||||||
| מיקום |
אטסינאנה | ||||||
| קואורדינטות | 14°27′35″S 49°42′09″E / 14.459722°S 49.7025°E | ||||||
יערות הגשם של אטסינאנאנה הוא אתר מורשת עולמית שהוכרז על ידי אונסק"ו וכולל 13 אזורים בשישה פארקים לאומיים בחלק המזרחי של מדגסקר. ששת הפארקים הם: מרוג'ג'י, מאסואלה, זאהאמנה, ראנומאפאנה, אנדרינגיטרה, אנדוהאהלה.
יערות הגשם הללו הם מרכיב חשוב בשמירה על המגוון הביולוגי של מדגסקר, המשקף את ההיסטוריה הגאולוגית של האי. האי נפרד סופית מאפריקה לפני למעלה מ-60 מיליון שנים, כך שהפאונה והפלורה שלו התפתחו בסביבה מבודדת יחסית. היערות הוכרזו על ידי אונסק"ו בזכות חשיבותם בתהליכים ביולוגיים ואקולוגיים, ובשל המגוון העשיר והמינים בסכנת הכחדה הגדלים בהם. מינים רבים הם נדירים ומאוימים, אך בין המינים היותר מוכרים ניתן למנות כאלו המשתייכים לפרימטים וללמוריים.
אופי השטח המחוספס והגישה הגרועה לרוב האזורים המוגנים מעניקים להם מידה גבוהה של הגנה אינהרנטית, ולכן האיומים נוטים להיות מקומיים וברמה נמוכה יחסית. עם זאת, ישנם מספר רב של אנשים החיים בסמיכות לרבים מיערות הגשם התלויים במשאבי יער ולעיתים קרובות מנצלים אותם באופן בלתי חוקי ולא בר קיימא. קהילות תושבות מקומיות מחזיקות לעיתים קרובות באמונות מסורתיות וטאבו מקומי ששימשו להגנה על מיני יערות מסוימים כגון למורים באזורים מסוימים. מערכות אמונה מסורתיות כאלה ויתרונות השימור שהן מביאות יכולות להיות משובשות על ידי זרם של אנשים הנמשכים על ידי כריתת עצים בלתי חוקית והזדמנויות כרייה אומנותיות.[1]
בשל הפגיעה המשמעותית ליערות שגרמו כריתת העצים וציד בלתי חוקי הוחלט ב-2010 להכניס את היערות להגדרת אתר מורשת עולמית בסיכון. בשנים שלאחר מכן ממשלת מדגסקר, בתמיכה בין-לאומית, ביצעה מספר פעולות לשיפור המצב, כולל ניהול היערות בצורה מסודרת יותר, הגברת הפיקוח על כריתה, מעקב לווייני ופטרולים בשטח. בעקבות השינויים תועד שיקום משמעותי בשטח שעבר בירוא, עצירה של הכריתה הבלתי-חוקית ושפל בציד הבלתי-חוקי של למורים. בעקבות זאת, ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו החליטה להסיר את האתר מרשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון ב-2025.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף מידע באתר WCMC (הקישור אינו פעיל, 21 במאי 2017)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ EXPLORE MADAGASCAR’S RAINFORESTS OF THE ATSINANANA, naturalworldheritagesites.org
- ↑ "Three sites on the African continent removed from the List of World Heritage in Danger". UNESCO (באנגלית). 2025-07-09.
|

