יער בוסאקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
יער בוסאקו
היער והרי בוסאקו
היער והרי בוסאקו
מיקום פורטוגל
קואורדינטות 40°22′37″N 8°21′55″W / 40.377077°N 8.36533°W / 40.377077; -8.36533
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יער בוסאקופורטוגזית:Mata Nacional do Buçaco - היער הלאומי בוסאקו, בכתיב עתיק Bussaco ) הוא שמורת עצים באזור מרכז ("סנטרו") של פורטוגל המאכסנת אחד מאוספי העצים היפים ביותר באירופה. היער מונה 1450 מטר אורך ו-950 מטר רוחב ומשתרע על שטח של 1050 דונם. אורך החומה המקיפה אותו הוא כ-5 קילומטר ונפתחים בה שערים רבים. אחד מהם - "שער קואימברה" - נושא טקסט מן המאה ה-17 עם אחד מן הבולות של האפיפיור האוסרת כניסת הנשים ומאיימת בנידוי את מי שיזיק ליער. ביער המגודר בנו הנזירים שבילים להתבודדות וקאפלות ושתלו עצים, ביער גדלים מעל 250 מיני עצים ושיחים, לרבות עצים בני מאות שנים ועצים ושיחים אקזוטיים שהובאו לכאן על ידי מלחים פורטוגזים בעידן התגליות. בשנת 2004 פורטוגל הציגה את היער כמועמד למעמד של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו רבים מעצי בוסאקו היוו מטרות מחקר ואזכורים בספרות האקדמית והפופולרית. ב-1768 בוטנאי אנגלי עורר פולמוס בן 200 שנה לגבי מקורם של הברושים ביער בגואה. בסוף שנות ה-1990 הסופר המומחה ביינות יו ג'ונסון ביקר בבוסאקו ותיאר עוזרד טסמני שראה בו כ"לבטח העוזרד המפואר שבאירופה כולה". מאוחר יותר ההיסטוריון והמומחה לעצים תומאס פקנהם הכניס אחד מאורני בוניה שביער בספרו - "העצים המפורסמים בעולם". היער היה בעבר בית לנזירים הכרמליטים היחפים. הם בנו בו מנזר, קפלות קטנות ואת החומות מסביב וטיפלו בעצים עד לפירוק המנזרים בשנת 1834. בשלהי המאה ה-19 חלק גדול מן המנזר לשעבר נהרס כדי לפנות את השטח לבניית ארמון אקסטרווגנטי נאו-מנואלי. הארמון נועד להיות מקום נופש למשפחת המלוכה הפורטוגזית, אבל אחרי רצח המלך קרלוש בשנת 1908 וההפיכה שהתחוללה לאחר מכן, הוא נהפך לבית מלון מפואר, ארמון בוסאקו.

עמדה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער קוימברה ביער בוסאקו

יער בוסאקו נמצא בקצה הצפון-מערבי של הרי בוסאקו במחוז חרכז של פורטוגל ומכסה שטח של 1050 דונם כשהוא מוקף בחומה שהיקפה הוא מעל 5 ק"מ. ממדי הפארק הוא 1450 מטר x ‏ 950 מטר, והוא נמצא בגובה של 190 עד 547 מטר. היישוב העירוני הקרוב ביותר הוא העיר קוימברה, עיר אוניברסיטאית עתיקה ובירת פורטוגל לשעבר. הפרגזיה הקרובה ביותר היא לוזו , עיירת נופש ידועה במעינותיה המינרליים.

האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקרואקלים מתאפיין בטמפרטורות נוחות, ערפילי בוקר תדירים ומשקעים כמעט כפולים לעומת הממוצע האזורי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער בוסאקו יושב לראשונה במאה השישית על ידי נזירים ממנזר בנדיקטיני קרוב. כעבור חמש מאות שנה השתלט עליו הבישוף של קוימברה ובשנת 1628 העניק אותו כמתנה למסדר הכרמליטים היחפים. נזירים אלה בנו בתוך זמן קצר את מנזרם - Convento de Santa Cruz do Buçaco ("מנזר הצלב הקדוש מבוסאקו") , גידרו את יער בחומה ובנו את הראשון משערי החומה - שער קוימברה - Portas de Coimbra. באותה תקופה הוציא האפיפיור שני בולות: אחת משנת 1622 שאסרה על נשים להיכנס ליער והשנייה, משנת 1643 שאיימה בנידוי את כל מי שהעז להזיק לעצים. את מילות שתי הבולות חרטו על לוחיות אבן שהוצמדו לקיר החיצוני של "שער קוימברה". בסוף המאה ה-17 לאורך Via Sacra לאורך "ויה סאקרה" (הדרך הקדושה) , שביל תלול ומתפתל שהוביל מן המנזר אל הנקודה הגבוהה ביותר של היער Cruz Alta (הצלב הגבוה) נבנו קאפלות קטנות המסמלות את תחנות הוויה דולורוזה , של הפסיון של ישו ("תחנות הצלב"). אורך השביל והמרחקים בין הקאפלות נמדדו בקפידה על מנת לתאר את מסע הייסורים של ישו מהר הזיתים לגולגולתא.

בספטמבר 1810 שלוות המקום הופרעה על ידי קרב בוסאקו . ארתור ולסלי, לימים הדוכס מוולינגטון, עמד בראש צבא אנגלי-פורטוגזי של למעלה מ-56,000 לוחמים קבע עמדה הגנתית בהרי בוסאקו והצליח לעצור את התקדמותם של הצרפתים בפיקודו של המרשל אנדרה מסנה לתוך פורטוגל. ולינגטון לן במנזר בוסאקו בימים שקדמו לקרב. עץ זית שבו קשר את סוסו עומד עדיין על תלו ונקרא "עץ הזית של וילינגטון".

זמן קצר אחרי סגירת המנזרים בפורטוגל בשנת 1834 הבעלות על יער וניהולו עבר למנהל הכללי של יערי הממלכה. המקום ידע מספר תמורות: שטח היער הורחב מ-900 דונם ל-1050, בתים מוזנחים שופצו ושוקמו, נשתלו מינים חדשים של עצים אקזוטיים, נבנה מעלה מדרגות משתפלות המובילות אל המנזר ועוצבו מחדש למה שנקרא "פונטה פריה" - Fronte Fria - "הבאר הקר".מדרגות אלה מהוות אחד מהאטרקציות האדריכליות הבולטות של היער. בשנת 1888 הוחרב חלק גדול מבניין המנזר כדי לאפשר את בנייתו של ארמון נאו-מנואליני מפואר. הארמון נועד תחילה להוות מקום מנוחה למשפחה המלכותית הפורטוגזית, אבל אחרי הרצח בליסבון של המלך קרלוש וההפיכה ב5 באוקטובר 1910 הוא נהפך למלון יוקרתי, ארמון בוסאקו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]