יער השלום
.jpg) | |
| יער השלום עם נוף להר הבית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שמורת טבע |
| תאריך הכרזה | 1968 |
| מייסדים | קק"ל |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 0.4 קמ"ר |
| צומח | אורן, ברוש וארז |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ירושלים  |
| שכונה | אבו תור |
| קואורדינטות | 31°45′26″N 35°13′50″E / 31.75722222°N 35.23055556°E |
| רחובות סמוכים |
רחוב נעמי טיילת ארמון הנציב |
| אתרים בפארק | מרכז המבקרים של עמותת אלע"ד |
 | |
  | |
.jpg)
.jpg)
.jpg)
יער השלום הוא יער במרכז ירושלים, בין טיילת ארמון הנציב לאבו תור. היער נטוע ברובו עצי אורן, ברוש וארז ובשטחו עובר נחל אצל המתחבר לנחל קדרון. בעבר היער היה גדול הרבה יותר אך הוא הולך ונעלם בעקבות בנייה, הצתות ושפכי פסולת בניין.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היער ניטע על ידי קק"ל ב-1968 על שטח של כ-400 דונם באזור שהיה לפני מלחמת ששת הימים שטח ההפקר בין ירושלים הירדנית והישראלית, במלאת שנה לשחרור ירושלים ו-20 שנה למדינת ישראל. טקס ההכרזה על היער נערך ביום העצמאות, בנוכחת שר החוץ אבא אבן וראש העיר טדי קולק[1]. היער נחנך ביולי 1968, לאחר שניטעו בו 35,000 עצים[2].
היער הוכשר לשמש כמרכז נופש ומרגוע ונבנו בו פינות ישיבה ומרכז נטיעות לתיירים. ביער הוקמה מצבה לזכר הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן ב-1972, וכן גלעד לזכר 76 חללי גדוד 68 של חטיבת ירושלים, שנפלו במעוזי קו בר-לב בתעלת סואץ, במלחמת יום כיפור[3].
לכבוד חגיגות שלושת אלפים שנה לירושלים, בתחום היער הוקם "גן ילדי ישראל", בו הוקמו תצפיות על אתרים המייצגים תקופות שונות בתולדות העיר. ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאל גורבצ'וב, הזמר חוליו איגלסיאס ועוד אישים מפורסמים נטעו עצים ביער.
נחל אצל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נחל אצל
בתחום היער עובר נחל אצל (ואדי יאצול) שהוא אחד מיובליו העיליים של נחל קדרון בדרום מזרח ירושלים, בין הר אצל (רכס ארמון הנציב) לשכונת אבו תור.
אמת מים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערוץ נחל אצל במעלה הנחל התגלו שרידים של אמת המים התחתונה מימי בית שני, שהובילה מים ממעיינות גוש עציון לירושלים. האמה מגיעה מבית לחם, חוצה במנהרה את רכס ארמון הנציב - הר אצל, ויוצאת למעלה נחל אצל. משם האמה עוברת בגבעת חנניה ונכנסת לעיר העתיקה דרך הר ציון. באזור נחל אצל נשתמרה האמה היטב וניתן לראות את מהלכה המקורי ואת צינור החרס שהותקן בתקופה העות'מאנית.
מערות קברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על דופן מצוק הנחל נחצבו מערות קבורה רבות המתוארכות לתקופה ההרודיאנית. המערות בנויות כאשכולות של חדרים החצובים בסלע. בדפנות החדרים חצובים כוכים ששימשו להצבת גלוסקמאות.
ריכוז המערות יוצר מתחם קבורה מוגדר והן מהוות מדגם מייצג של תרבות וטכנולוגית קבורה מתקופת הורדוס. בחפירות שנערכו באתר על ידי רשות העתיקות, נתגלו גלוסקמאות מעוטרות ועליהן כתובות בעברית.
מרכז המבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת אלע"ד מפעילה מרכז מבקרים במתחם קק"ל ביער. במתחם נמצאים משרדי מכון מגלי"ם, משרדים של אלע"ד, נקודת מפגש היציאה לסיורי סגווי בטיילת ארמון הנציב ואזור קמפינג עירוני בתפעולה[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יער השלום באתר רשות העתיקות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "יער השלום" ינטע על שיפולי גבעת ארמון הנציב, למרחב, 15 במאי 1968
- ^ נחנר יער השלום בירושלים, דבר, 22 ביולי 1968
- ^ הקדשת אתר ההנצחה, דבר, 27 באוקטובר 1976
- ^
ניר חסון, בסיוע המדינה, עמותת אלע"ד משתלטת על יער השלום, באתר הארץ, 30 במרץ 2019
