יפה אליאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יפה אליאך (באנגלית: Yaffa Eliach;‏ 31 במאי 1937 - 8 בנובמבר 2016) הייתה פרופסור להיסטוריה ולספרות במחלקה ללימודים יהודיים בברוקלין קולג'. יצרה את "מגדל החיים" במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפה אליאך נולדה בשם יפה סוננזון, בת למשה וציפורה סוננזון, למשפחה יהודית בעיירה איישישוק שבליטא, שחצי מתושביה היו יהודים. ביוני 1940 כבשו הנאצים את העיירה וכעבור כשנה רצחו את מרבית תושביה היהודים. משפחת סוננזון הצליחה להימלט, והסתתרה בעיירה הסמוכה ראדין. ב-10 במאי 1942 נאלצו לחנוק למוות את אחיה התינוק, חיים, מחשש שבכיו יסגיר את מקום הימצאם.[1] ביולי 1944 שוחרר האזור בידי הצבא האדום. אביה חבר לנ.ק.ו.ד., ואמהּ ילדה ילד נוסף, שנקרא חיים על שם אחיו המת, אך האם והתינוק נהרגו במהלך קרב בין אנשי ארמייה קריובה הפולנים לבין הצבא האדום. בהמשך נעצר אביה בידי הרוסים ונשלח לסיביר, ורק ב-1956 הגיע לישראל. יפה סוננזון נותרה עם אחיה יצחק.

בשנת 1946 עלתה לארץ ישראל עם דודה ואחיה, ולמדה בבית הספר בכפר בתיה. בשנת 1953 נישאה לאחד ממוריה, דוד אליאך, נכדו של הרב שלמה יוסף אליאך. בשנת 1954 היגרו השניים לארצות הברית, שם מונה דוד אליאך למנהל ישיבה דפלטבוש בברוקלין.

בשנת 1967 קיבלה יפה אליאך תואר ראשון, ובשנת 1969 תואר שני, שניהם מברוקלין קולג'. בשנת 1973 קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת העיר ניו יורק, על עבודה שכותרתה "Jewish Hasidim, Russian sectarian non-conformists in the Ukraine, 1700-1760", שנעשתה בהדרכתם של שאול ליברמן ושלום בארון. מאז 1969 הייתה פרופסור להיסטוריה ולספרות במחלקה ללימודים יהודיים בברוקלין קולג'. הקימה וניהלה את המרכז ללימודי השואה בברוקלין. בשנים 1978–1979 הייתה חברה ב"ועדה הנשיאותית לזכר השואה", שמינה נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר.

ספר שיריה "אשת הדייג" יצא לאור בעברית ב-1965. יחד עם אורי אסף כתבה את המחזה "היהודי האחרון : דרמה ב-5 מערכות". ספרה "Hasidic tales of the Holocaust" זכה להצלחה רבה, ותורגם גם לעברית, בשם "סיפורי חסידים מימי השואה".

במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה הקימה את "מגדל החיים" (Tower of Faces),[2] שבו כ-1,500 תצלומים מהשנים 1890–1941 של יהודים תושבי איישישוק. בהמשך למיזם זה יצא לאור ספרה "There once was a world: A 900-Year Chronicle of the Shtetl of Eishyshok"‏ (1998).

בשנת 2003 יזמה שחזור של שטעטל בראשון לציון.[3]

בשנת 2012 העבירה את ארכיונה הענק ל"יד ושם".

יפה אליאך נפטרה בניו יורק ב-8 בנובמבר 2016 ונקברה בישראל. בפברואר 2017 נמסר האוסף שלה ליד ושם[4].

בתה סמדר רוזנצוויג היא פרופסור בטורו קולג' בניו יורק, ובנה הרב יוטב אליאך הוא מנהל בית הספר התיכון "מתיבתא רמב"ם בלורנס שבמדינת ניו יורק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרית פוקס, מאמינה בחיים, באתר nrg‏, 5 באפריל 2002
  2. ^ Tower of Faces, באתר של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה
  3. ^ מנחם דולינסקי, ‏השטעטעל עשה עלייה, באתר בשבע - ערוץ 7, 22 במאי 2003
  4. ^ אוסף אליאך ביד ושם