יפה בן מנשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יפה בן מנשה
אין תמונה חופשית
לידה 1940
כורדיסטן העיראקית, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במרץ 2018 (בגיל 78 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יפה בן מנשה (1940 - ה' בניסן ה'תשע"ח מרץ 2018) הייתה סופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בכורדיסטן העיראקית, לרב יצחק נח. במשפחתה ספגה חינוך דתי לאומי ציוני. עלתה ארצה כילדה עם הוריה במסגרת מבצע עזרא ונחמיה בשנת 1951.[1] עם הגיעה לישראל התגוררה המשפחה באוהלים, ובהמשך עברה למעברת פחונים (מעברת יוחנן) הסמוכה ליבנה. כעבור מספר שנים עברה משפחתה למושב אלקוש בצפון ישראל, בשל ערכיו הציוניים של אביה. בן מנשה לא למדה עקב מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה. בגיל שמונה עשרה נישאה וילדה ארבעה בנים. בהמשך אימצה את שיטת הלימוד של אביה הרב שלימד ב"חדר", והכינה נערים לבר מצווה בהתנדבות.[2]

לאחר מותו של אביה החליטה בן מנשה להמשיך את דרכו[דרושה הבהרה]. בהמשך כתבה שני ספרים. הראשון, "דומיה וסער", עוסק במחתרת טרום העלייה לארץ ישראל, בעליית "עזרא ונחמיה" בשנים 1950–1951, ובקליטתם של העולים בישראל. הספר תורגם לאנגלית, כורדית וערבית.[1] ספרה השני, "צלו של נודד", מתאר את תלאותיהן של שלוש משפחות אשר איבדו את ילדיהן בעת גירוש ספרד.[3]

בנוסף, תרגמה בן מנשה משלים וסיפורים בחרוזים שמוסר השכל בצידם, ששמעה בילדותה, וכן יותר מ-300 אמרות כנף ואמרות אשר יש בהם מוסר השכל.[דרוש מקור]

נפטרה במרץ 2018.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 לא סיימה בית ספר - ומוציאה ספר שני, אדי גל, ידיעות הצפון, עמוד 38, 25 באפריל 2012
  2. ^ המורָה לבר מצווה – יפה בן מנשה, באתר (קולך)
  3. ^ "אני חיה על קו התפר", באתר TheMarkerCafe, מירב בורשטיין, 12 באוגוסט 2012
  4. ^ דומיה וסער באתר אוניברסיטת פרינסטון