יפעת בן חי שגב

יפעת בן חי שגב

אין תמונה חופשית
לידה	13 בינואר 1968 (בת 58) פתח תקווה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת תל אביב

יפעת בן חי שגב (נולדה ב-13 בינואר 1968) היא אשת תקשורת. מתמחה בתחומי התרבות, המדיה, הרדיו, הטלוויזיה והמחקר. רוב שנותיה עבדה בתפקידים בכירים בשירות הציבורי בתחום התקשורת. בשנים 2014–2018 כיהנה כיו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין.

ביוגרפיה

יפעת בן-חי שגב נולדה בשנת 1968 בפתח תקווה. בוגרת בית הספר התיכון ״אחד העם״. שירתה בצה"ל במחלקת קשרי חוץ.

השכלה אקדמית

במהלך לימודים באוניברסיטת בר-אילן, הייתה ממייסדי תנועת הסטודנטים והמרצים הפוליטית "סל"ה" (סטודנטים למען השלום) ועמדה בראשה. התנועה התמודדה לאגודת הסטודנטים בבחירות ביוני 1988 וזכתה בכ-20% מהקולות. בשל שיטת הבחירות שהייתה נהוגה אז לא זכתה לייצוג באגודת הסטודנטים, וחבריה נכנסו במעמד של משקיפים.

בשנת 1990 סיימה תואר ראשון במדעי המדינה וספרות בהצטיינות (מצטיינת דיקן), באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1994 סיימה לימודי תעודה (דו שנתי), עיתונאות ותקשורת, החטיבה לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2002 סיימה תואר שני בתקשורת (בהצטיינות), החוג ללימודים פוליטיים, אוניברסיטת בר-אילן. נושא התזה: Audiences Talk on Commercial Prime-time Television. חלק מעבודת הדוקטורט שלה ביצעה בין השנים 2005–2002 כחוקרת אורחת במחלקה לתקשורת באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. נושא הדוקטורט: Mizrahim in Israel Talk about Prime-time Television Shows, An Audience Research Study, בהנחיית פרופ' Catherine Squires, University of Michigan וד"ר יהודית אורבך, אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2007 סיימה תואר שלישי בלימודי תרבות והתמחות בתקשורת ובמחקרי קהל (מלגת נשיא האוניברסיטה לדוקטורנטים מצטיינים, 2007 - 2003) באוניברסיטת בר-אילן.

פעילות מקצועית

בשנת 1991 שימשה ככתבת לתרבות ואמנות בעיתון העיר.

בשנים 1991–1994 עבדה כמנהלת יחסי ציבור בהסתדרות הכללית. במקביל, בשנים 1992–1993 עבדה כעורכת שבועון בנושאי תעסוקה ושידור ישראלי בקול ישראל.

בשנים 1994–1997 כיהנה כסמנכ"ל תקשורת ומדיה במשרד הבריאות.

בשנים 1997–1998 כיהנה כיועצת תקשורת אסטרטגית בכירה במשרד רימון כהן בע"מ. במסגרת התפקיד ניהלה יחסי ציבור לחברות ומוסדות ציבוריים במשק הישראלי.

בשנים 1998–2002 כיהנה כדוברת ומנהלת תקשורת ומיתוג של עיריית חולון. במסגרת תפקידה הובילה את תהליך הפיכת חולון ל"עיר הילדים".

בשנת 2007 מונתה למנכ"לית ועדת המדרוג, שמדדה את אחוזי הצפייה בטלוויזיה הישראלית. בתקופת כהונתה, בשנת 2010, הוחל במדידת צפייה נדחית של תוכניות. בשנת 2013 הוחל במדידה לפי פרטים, ולא לפי משקי בית כפי שהיה נהוג קודם לכן.

באפריל 2014 החליטה ועדת איתור שהורחבה בידי השר גלעד ארדן, במטרה לתת יותר משקל לניסיון בענייני רגולציה, על מינויה של בן חי שגב ליו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין. מינוי זה הוקפא זמנית על ידי בג"ץ עד לדחיית עתירתו של אריאל משעל, שהומלץ לתפקיד על ידי ועדת האיתור לפני הרחבתו בידי השר ארדן. המינוי נכנס לתוקף באוגוסט 2014. בן חי שגב שימשה בתפקיד עד 2018. בין היתר שימשה כיו"ר ועדת המכרזים הארצית לרישיונות טלוויזיה, יו"ר ועדת המענקים לתוכניות מקור ויו"ר ועדת מענקים ארצית לשידור קהילתי.

בחודשים מרץ-יוני 2015 טיפלה בבקשה לאשר את עסקת מיזוג בזק-yes. עסקה זאת, שהייתה חלק מתיק 4000 הביאה את בן חי שגב להיות עדה במשפט נתניהו בדצמבר 2022. על פי עדותה ברשות לניירות ערך, היו אליה פניות מצד משרד התקשורת להאיץ את אישור העסקה, שבהן נאמר שהן לבקשת בנימין נתניהו. בעדותה במשפט מסרה גרסה שונה. היא ביקרה את הפרקליטות על אופן החקירה נגדה והעידה שלא היו עליה לחצים לאשר את העסקה, שהחלטתה לאשר את העסקה נבעה ממחשבה שהיא טובה לצרכנים ותביא לירידת מחירים. עוד הוסיפה שהעסקה אושרה פה אחד במועצה. בקשה של התביעה להכריז עליה עד עוין סורבה על ידי השופטים, אך ניתנה לתביעה רשות לחקור אותה חקירה נגדית.עדותה עוררה מחלוקת ציבורית חריפה.

בין השנים 2014–2017 הופיעה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של "ליידי גלובס".

משנת 2018 היא עובדת כיועצת לענייני ממשל ומומחית תקשורת ואסטרטגיה.

בינואר 2023 מונתה למנהלת השיווק של המרכז הרפואי הדסה בירושלים.

חברות בדירקטוריונים

בשנים 2005–2007 הייתה דירקטורית ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, חברה בוועדות: כספים, טלוויזיה, ביקורת ויו"ר ועדת האסטרטגיה.

בין השנים 2014–2016 כיהנה כדירקטור בשדולת הנשים בישראל, חברה בוועדת הכספים.

בשנת 2021 כיהנה כדירקטור בהדסה.

משנת 2021 כיהנה כדירקטורית מטעם הרשות השנייה בערוץ 13. בתחילת דצמבר 2025 הודיעה על סיום תפקידה מסיבות אישיות

מ-2022 היא חברה בנבחרת הדירקטורים. ביולי 2023 היא הומלצה כמועמדת לכהן כדירקטורית בדואר ישראל על ידי השרים דודי אמסלם ושלמה קרעי. מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, בקשה ממשרד המשפטים לבחון האם יש במינוי חשש למעורבות פוליטית, ולאחר הבחינה אושר מינויה בממשלה בדצמבר 2023. בעקבות השערות של עיתונאים שהמינוי קשור לעדותה הנוחה לנתניהו במשפטו הגישה בן חי שגב תביעת דיבה נגד גיא פלג, עמליה דואק וחדשות 12. תביעתה נדחתה והיא חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 47.5 אלף ש"ח.

חברה בפורום הבכירים - יוצאי השירות הציבורי.

מינויה ליו"ר מועצת הרשות השנייה

במרץ 2026 מונתה ליו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בנוגע לניגוד העניינים הנובע מכך ששימשה כנציגת ציבור בדירקטוריון חברת החדשות ברשת 13, קבעה ועדת דותן לאישור מינויים בכירים כי תוטל עליה תקופת צינון בת שלושה חודשים מטיפול בענייני ערוץ 13 וחברת החדשות. חברת החדשות של קשת 12 פנתה ליועמ"שית ולוועדת המינויים בבקשה לבטל את המינוי, בטענה לניגוד עניינים ומשוא פנים, בין היתר בעקבות תביעה שהגישה בן חי שגב נגד החברה ונדחתה בבית המשפט.

ב-24 במרץ אישרה הממשלה את מינויה ומינויי חברי מועצה נוספים התומכים בממשלה וחסרים ניסיון מקצועי מתאים. אישור המינויים נעשה בניגוד לדעת היעוץ המשפטי לממשלה ועל אף שטרם הושלמה הבחינה המשפטית שלהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בדיון ובהצבעה על מינויה למרות שהייתה עדת התביעה במשפטו ולמרות שהשתתפותו בדיון והצבעתו הן בניגוד להסדר ניגוד העניינים משנת 2020 האוסר עליו לחלוטין לעסוק בעניינם האישי של העדים בתיקי האלפים, וכן ברגולציה ממשלתית על שוק התקשורת, ללא קבלת אישור מפורש מהיועצת המשפטית לממשלה.

ארגון העיתונאים עתר לבג"ץ נגד מינוייה והמינויים הנוספים. גם חדשות 12 פנתה לבג"ץ בבקשה לבטל את מינויה ולהוציא צו ביניים עד החלטה סופית בעתירה.

חיים אישיים

יפעת בן חי שגב מתגוררת בפתח תקווה. נשואה לאשר שגב ולה שתי בנות.

קישורים חיצוניים

• יפעת בן חי שגב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• לי-אור אברבך, ‏יו"רית מועצת הכבלים והלוויין: "ננקוט יד קשה נגד הוט", באתר גלובס, 7 בנובמבר 2014
• רותם שטרקמן, הערוץ ששרד בבית הכי מטורף, איך אפשר להיות גם ימני וגם שמאלני - והאם אפשר להרוויח בתקשורת?, באתר TheMarker‏, 15 בספטמבר 2017
• יואב סטולר, "שוק התקשורת הישראלי הוא חושך גדול", באתר כלכליסט, 11 בספטמבר 2018
• אלעד מן, נחוץ ניתוח חירום להפרדה בין הפוליטיקה והתקשורת בישראל - הדרך: הקמת רשות תקשורת עצמאית, מקצועית ובלתי תלויה, באתר העין השביעית, 6 במאי 2020