יצא לתרבות רעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יצא לתרבות רעה הוא ביטוי עברי מתקופת התנאים שמשמעותו עזיבת דרך החיים של התורה, בדרך כלל לטובת דרך אלילית או יצרית. בדברי חז"ל נאמר ביטוי זה על כמה אישים שפרשו מדרך התורה. אחת הדמויות הידועות ביותר בהקשר זה היא אלישע בן אבויה[1].

ביטוי דומה הוא "שנה ופירש" שמשמעותו היא לומד תורה שהפסיק את תלמודו ופרש לדרך שונה. הביטוי "תרבות רעה" מצוי אף הוא בספרות חז"ל לציון התנהגות וארחות חיים שליליים.[2].

מקורות הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטוי זה מופיע בספרות חז"ל פעמים רבות. כמה מהן:

  • בספרא נאמר שאין לתת צדקה כאשר זו עלולה לגרור את מקבל הצדקה לתרבות רעה[3]: "אם החזקת אפילו ארבעה וחמשה פעמים חזור והחזק תלמוד לומר והחזקת בו, יכול אפילו אתה מפסידו לתרבות רעה תלמוד לומר עמך".
  • לדעת אביי, מנחם, שהיה אב בית דין בימי הלל הזקן, יצא לתרבות רעה[4]: "יצא מנחם ונכנס שמאי. להיכן יצא? אביי אמר: יצא לתרבות רעה".
  • בשמות רבה, פרשה א' מובא: "בנוהג שבעולם אדם שאומר לו חברו פלוני 'הכה לבנך' יורד עמו עד לחייו, ומה תלמוד לומר "חושך שבטו שונא בנו"? ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו. שכן מצינו בישמעאל שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רדהו ויצא לתרבות רעה ושנאהו והוציאו מביתו ריקם"[5].

שימושים בביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספר מנורת המאור[6]: "יסר בנך, שמא יצא לתרבות רעה וימות בידי ב"ד או שלא בב"ד. וטוב לו לאדם שימות או שתכהינה עיניו ולא יעמיד בן רשע."
  • הראי"ה קוק בספר אורות התורה[7] כותב על אחת הסיבות ליציאה לתרבות רעה: "ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך למודם והשלמתם הרוחנית בגדו בתכונתם האישית המיוחדת... כיון שאינו מכיר את סבת הרגשתו הנגודית בלמוד, והוא מתגבר נגד טבעו, תיכף כשנפתחים לפניו איזה דרכים של הפקר הוא מתפרץ ונעשה שונא וער לתורה ולאמונה, והולך מדחי אל דחי, ומהם יצאו מה שיצאו מבני פריצי עמנו, המתנשאים להעמיד חזון ולסמות עינו של עולם."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביטוי זה מופיע לגביו בתלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד א'.
  2. ^ ראו למשל בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד א': "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר (ספר תהלים, פרק ג', פסוק א'): מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו".
  3. ^ ספרא בהר פרשה ה סוף פרק ו אות א. וביאר הרש"ר הירש: "יכול אפילו אתה מפסידו לתרבות רעה (של עצלות - מחמת התמיכות החוזרות ונשנות) ת"ל עמך (מבחינת המובן הרי "עמך" מתייחס גם אל "והחזקת בו": והחזקת בו עמך)" - עמך בעצמאות של פעילות מפרנסת; עליך לתמוך בו כך, שיהיה "עמך" גם מבחינה מוסרית (רש"ר הירש ויקרא פרק כה פסוק לה).
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד ב'.
  5. ^ כעין זה גם במדרש תנחומא שמות א.
  6. ^ מנורת המאור פרק יא - גידול בנים עמוד 118.
  7. ^ אורות התורה ט פסקה ו