לדלג לתוכן

יצחק אבוהב דה-פונסיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק אבוהב דה-פונסיקה
Isaac Aboab da Fonseca
יצחק אבוהב דה-פונסיקה, כפי שצויר בשנת 1685 בידי Aernout Nagtegaal
לידה 1 בפברואר 1605
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 1693 (בגיל 88)
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו רבי שאול מורטירה, רבי מנשה בן ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק אבוהב דה-פונסיקה (1 בפברואר 16054 באפריל 1693; י"ג בשבט שס"הכ"ז באדר ב' תנ"ג) היה רב באמסטרדם והרב הראשון בעולם החדש.[1] התפרסם גם בזכות היותו דרשן בהולנד, מקובל ומתרגם כתבי קבלה לעברית. התנגד באופן גלוי לתנועת השבתאות.[2]

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבוהב, שהוסיף לשם משפחתו את שם משפחת אמו "דה פונסיקה" כדי להבדילו מבן תקופתו יצחק בן מתתיה אבוהב, נולד בשנת 1605 בקשטרו דיירה שבפורטוגל למשפחת אנוסים. כשהיה בן 7 ברח עם אמו להולנד. באמסטרדם למד אצל רבי יצחק עוזיאל, עד למותו ב-1622.[3]

בגיל 21 התמנה לתפקיד חכם קהילת "בית ישראל" באמסטרדם (1626)[4], אף על פי שתפקיד זה ניתן בדרך כלל לאנשים מבוגרים יותר. לאחר שאוחדו הקהילות ב-1639, כיהן כדיין בבית הדין בראשות רבי שאול מורטירה, ולצד רבי מנשה בן ישראל.

בשנת 1642 היגר אבוהב לרסיפה, בירת ברזיל ההולנדית דאז, והתמנה לתפקיד רב העיר. כאשר כבשו הפורטוגזים את העיר ב-1654, נמלט אבוהב חזרה לאמסטרדם יחד עם הקהילה היהודית המקומית. לאחר חזרתו לעיר, התמנה בשנית לתפקיד חכם ולתפקיד ראש ישיבת עץ חיים. אבוהב הנהיג את קהילת אמסטרדם במשך כ-40 שנה ובתקופתו הקהילה פרחה ושגשגה. אבוהב נתן את הדחיפה הראשונית לבנייתו של בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם שנחנך ב-2 באוגוסט 1675.

פולמוס הגותי התעורר בין רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, לבין רעו רבי שאול מורטירה, בדבר השאלה האם בן ישראל עתיד להגיע לתיקון בסופם של תהליכי זיכוך שונים, ובכל מקרה יזכה לעולם הבא, או שמא יכול יהודי להרשיע עד שיאבד את חלקו לעולם הבא לגמרי. מורטירה סבר שהוא יכול לאבד את חלקו, ודה-פונסיקה חלק עליו. הוויכוחים בשאלה זו, שעניינה רבות את האנוסים וקהילותיהם, באו בדפוס בספר "חכמי רוסיפי ואמשטרדם", ירושלים ה'תשס"ז. ספר זה מכיל גם פסקי הלכה רבים של דה-פונסיקה, ונדפס מתוך כתבי יד שנשמרו בעיר רסיפה.

אבוהב התפרסם גם כאחד מחברי בית הדין שגזרו חרם על ברוך שפינוזה.[5]

אבוהב תרגם מספרדית לעברית את ספריו של רבי אברהם כהן דה-הירירה, "בית אלהים" ו"שער השמים".

השתתף, יחד עם רבי משה רפאל אגילר ורבי אהרן צרפתי, בכתיבת הקדמה למהדורה מפוארת של התנ"ך שהודפסה באמסטרדם בזמנו.[6]

על ידי מגיהי דפוס אמסטרדם תס"ב של משנה תורה של הרמב"ם, הגיעו לידינו הגהות של אבוהב לדברי הרמב"ם והמפרשים.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ציון, החברה ההיסטורית הישראלית להיסטוריה ואתנוגרפיה, 1984, עמ' 49
  2. יוסף קפלן, מנצרות ליהדות: חייו ופעלו של האנוס יצחק אורוביו די קאסטרו, הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1982, עמ' 192, מסת"ב 978-965-223-428-5
  3. אייזנשטיין, אוצר ישראל חלק א, ערך "אבוהב, יצחק", עמ' 19, באתר היברובוקס
  4. אייזנשטיין, אוצר ישראל חלק ב, ערך "אמשטרדם", עמ' 107, באתר היברובוקס
  5. ראו יודאיקה ירושלים, ירושלים קיץ תשס"ד, פריט 345, עמ' 258–259.
  6. ראה: יעקב שפיגל עמודים בתולדות הספר העברי, עמ' 640.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.