יצחק אונא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק אונא

‫הרב יצחק אונא‫ ‫(כ' באדר א'‫ה‫'תרל"ב‫ פברואר 1872 – ‫י' באייר‫ה‫'תש"ח‫ מאי 1948) היה רבה של מנהיים, יו"ר אגודת הרבנים האורתודוקסיים-קהילתיים בגרמניה, חבר מועצת הסוכנות היהודית, ובערוב ימיו חבר מועצת הרבנים בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונא נולד ב‫עיר וירצבורג‫ שבצפון בוואריה, בגרמניה. אביו היה הרב משה בן הרב אברהם אליקים געץ, מתלמידיו של הרב יעקב אטלינגר. אונא היה מצאצאי הרב יצחק דב הלוי (זליגמן בֶּר) במברגר, שהיה גם הוא רבה של וירצבורג ורב המחוז כולו. אונא נשא לאשה את גרטרוד ‫(גיטל‫), בתו של הרב גדליה גויטיין‫, רב העיר ‫קרלסרוהה‫, נכדו של מחבר הספר ‫"כסף נבחר‫".[1] הוא למד ב‫בית המדרש לרבנים בברלין‫ אצל הרבנים ‫עזריאל הילדסהיימר‫ ו‫דוד צבי הופמן‫, ממנו קיבל גם הסמכה לרבנות. למד גם ב‫אוניברסיטת ברלין‫ לשונות קלאסיות והוכתר בתואר דוקטור בשנת ‫ה‫'תרנ"ה‫ (1895). הוא היה תלמידו המובהק של הרב ד"ר ‫מרדכי הלוי הורוויץ‫, רבה של ‫פרנקפורט‫ ומחבר ספר השו"ת "מטה לוי", וממנו קיבל היתר הוראה.

ב-1897 התמנה הרב אונא כרב בית הכנסת האורתודוקסי הקטן למלה קלאוס בעיר מנהיים. כסבו, היה אחד מפעיליה הבולטים של האורתודוקסיה הקהילתית (Gemeindeortodoxie), שהתנגדה לדרך הפרישה של רש"ר הירש וסברה שהאמצעי הטוב ביותר הוא להישאר בעדה אחת עם הרפורמים ולהשפיע מבפנים. מ-1930 עד 1935 היה יו"ר "התאחדות הרבנים המסורתיים שומרי התורה" (Vereinigung traditionell-gesetzestreuer Rabbiner), שהייתה מזוהה עם השקפה זו וייצגה את רוב האורתודוקסים בגרמניה.[2] הוא היה יריבו הציבורי הבולט של הרב ד"ר יצחק ברויאר, נכדו של הרב שמשון רפאל הירש, שדגל בפרישה ובהקמת קהילות נפרדות לאורתודוקסים. הרב אונא חלק על הרב ברויאר והרבה לתקוף אותו בפרסומיו.[3]

הרב אונא נתפרסם כמסביר מעולה בשיעוריו ובהרצאותיו בנושאים תורניים והיסטוריים. הוא היה מיוזמי "משרד השחיטה", ועמד בראשו משנת ‫ה‫'תרפ"ח‫ (1928) ועד עלייתו לארץ ישראל בשנת ‫ה‫'תרצ"ה‫ (1935).

עם עלייתו ארצה התיישב הרב אונא ברחביה (רחוב אוסישקין 21) וייסד בה את בית הכנסת "בנין ציון", בו התפללו בנוסח פרנקפורט.

הרב אונא נפטר בעיצומה של מלחמת העצמאות ומפאת קשיי המלחמה נקבר בחצר ביתו ולאחר ארבע שנים הועבר לבית הקברות סנהדריה.[4]

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו התורנית הייתה בשותפות הדוקה עם רבנים אחרים‫, בעיקר עם הרב ‫ז‫למן ב‫רוך רבינקוב‫ ‫(מתלמידי הרב ‫אליעזר גורדון‫ בישיבת טלז) שחי בעיר ה‫אוניברסיטאית היידלברג השוכנת לא רחוק ממנהיים‫.

אף על פי שהרעיון הלאומי היה קרוב ללבו לא הזדהה הרב אונא עם מפלגה מסוימת‫, למעט זמן קצר בו היה חבר ב‫אגודת ישראל‫, אך גם ממנה פרש. הוא שאף לאיחוד כל המפלגות הדתיות לפעולה משותפת ופעל בהתאם. במהלך חייו פרסם הרב אונא כמאתיים מאמרים, מחקרים ומסות וכמה ספרים, ביניהם ספר על הרמב"ן, על ריש לקיש, על הגאון מווילנה ועל בעל התניא. בכתיבתו הודגשו היסודות המוסריים שבהלכה‫.

בארץ ישראל כתב מדי פעם מכתבים לעיתונות שבהם לימד זכות על יהודי גרמניה.[5]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

‫בנו משה אונא, היה פעיל בתנועות המזרחי והפועל המזרחי, ולימים חבר כנסת מטעם המפד"ל. בן נוסף היה הרב גדליה אונא שהיה ממקימי טירת צבי ונפטר ממלריה בט"ו באב תרצ"ח (12 באוגוסט 1938).[6] לזכרו הוציאה קבוצת רודגס (לימים קבוצת יבנה) קובץ זיכרון ובו מאמרים רבים של אביו ושל כותבים אחרים, בהם הרב שאול ישראלי ופרופ' שמואל קליין. בן נוסף, הרב אביגדור אונא, כיהן אחריו כרב בית הכנסת בנין ציון במשך כשלושים שנה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'אונא, יצחק', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 29–30.
  • ‫שבר בת עמי, פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה, יד ושם‫, 2002
  • חבר העמים לאור הנבואה התפרסם בעלון חודשי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליעזר שמשון רוזנטל (עורך), קובץ לזכרו של הרב גדליה אונא ז"ל, הוצאת הקיבוץ הדתי ת"ש, עמ' 10
  2. ^ Michael Brenner, Derek Jonathan Penslar, In Search of Jewish Community: Jewish Identities in Germany and Austria, 1918-1933, Indiana University Press, 1988. עמ' 44-51.‏ Christian Kraft, Aschkenas in Jerusalem, Vandenhoeck & Ruprecht, 2014. עמ' 45-46.
  3. ^ Matthias Morgenstern, From Frankfurt to Jerusalem: Isaac Breuer and the History of the Secession Dispute in Modern Jewish Orthodoxy, Brill 2002. עמ' 5.
  4. ^ ראובן גפני, מקדש מעט, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשס"ד, עמ' 53-54
  5. ^ על מפירי חוק השבת, הצופה, 2 ביוני 1938
    לא זו הדרך, הצופה, 16 באפריל 1941
  6. ^ ד"ר גדליהו אונא ז"ל, הצופה, 14 באוגוסט 1938