יצחק אורוביו די קסטרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק אורוביו די קסטרו
לידה 1617
ברגנסה, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 1687 (בגיל 70 בערך)
אמסטרדם, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, רופא, אפולוגטיקאי, סופר, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית, לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בלתזר יצחק אורוביו די קסטרופורטוגזית: Balthazar (Isaac) Orobio de Castro; ‏ 1617 לערך - א' בכסלו ה'תמ"ח 7 בנובמבר 1687) היה פילוסוף ורופא מאנוסי ספרד ששב ליהדות. ידוע במיוחד בשל היותו היהודי היחיד שהגיב על הפילוסופיה של ברוך שפינוזה בזמן אמת.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחת אנוסים בברגנסה ((אנ')‏ Bragança) שבפורטוגל, וכבר כנער צעיר עבר לסביליה שבספרד. למד פילוסופיה והפך למרצה באוניברסיטת סלמנקה ולאחר מכן למד גם רפואה והיה לרופא של משפחת האצולה מדינה-צ'לי המקורבת למלך.

לאחר שמשרת, שאותו האשים בגניבה, הלשין עליו לאינקוויזיציה הספרדית, הואשם די קסטרו בכפירה יהודית, הושלך לצינוק ונחקר תחת עינויים. לאחר שלוש שנים, בהן לא חולצה ממנו הודאה, שוחרר בתנאי שיגורש מספרד לצמיתות. כך הגיע די קסטרו לטולוז, שם קיבל משרת הוראה במחלקה לרפואה באוניברסיטה. בשנת 1666 נסע לאמסטרדם, שם התוודה בגלוי על היותו יהודי ואימץ את השם איזאק (יצחק). גם באמסטרדם המשיך די קסטרו לעסוק ברפואה ונבחר לאחד מראשי הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר עד שנפטר באמסטרדם.

על מצבת קברו נחקק: "מצבת קבורת איש חיל / ואיש חי אשר האיר פני תבל / בחכמתו שמו נודע בכל פינה / הלא הוא הרופא המובהק יצחק ארוביאו די קאסטרו / אשר עלתה נשמתו למרום ביום א' לחדש כסלו שנת ת"מ"ח""[1].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

די קסטרו הצטיין בעיקר כמחבר פורה ושנון שיצא להגנת היהדות בפולמוסים שניהל עם הוגים ותאולוגים נוצרים, קתולים ופרוטסטנטים כאחד. חיבוריו, שנכתבו בעיקר בספרדית, לא נדפסו עקב האיסור לפרסם דברים שיכלו להתפרש כדברי נאצה נגד הנצרות. אף על פי כן הם נפוצו בעשרות כתבי יד וזכו לפרסום רב. לעומת זאת הוויכוח בינו לבין ההוגה הרמונסטראנטי פיליפ ואן לימבורך (מחשובי התאולוגים הפרוטסטנטים ההולנדים באותם זמנים) נדפס ביוזמת לימבורך ב-1686.

אורוביו די קאסטרו ניהל פולמוס נוקב עם חואן דה פראדו, אותו הכיר בספרד בימים ששניהם למדו באוניברסיטה. דה פראדו חזר ליהדות באמסטרדם והיה מקורב לשפינוזה. כמו שפינוזה הוחרם על ידי הקהילה היהודית. כשאורוביו די קאסטרו הגיע לאמסטרדם ושמע על החרמתו ועל דברי הביקורת החריפים שהשמיע נגד התורה שבעל פה יצא נגדו בשורה של חיבורים, בהם הוקיע את השקפותיו הכופרות. מהפולמוס ביניהם נותרו רק החיבורים של אורוביו, שלושה במספרם, אך מתוך מה שנאמר בהם ניתן לשחזר חלק ניכר מרעיונותיו של פראדו, שהיו בעלי גוון דאיסטי מובהק.

אורוביו די קאסטרו הוא היהודי היחיד מבני זמנו של שפינוזה שכתב חיבור נגד הפילוסופיה שלו. החיבור מנוסח כתשובה נגד יוהנס ברדנבורג, הוגה הולנדי שביקש לסתור את הגותו של שפינוזה אך הפך בסופו של דבר לשפינוזיסט בעל כורחו. חיבורו זה של אורוביו, Certamen Philosophicum Propugnatæ Veritatis Divinæ ac Naturalis Adversus J. Bredenburgi Principia ("מגן האמת בוויכוח על הפילוסופיה האלוהית והטבעית נגד עקרונות יוהנס ברדנבורג"), נכתב בלטינית, נדפס באמסטרדם ב-1684 והקנה לו פרסום ומעמד בקרב האינטלקטואלים ההולנדים של שלהי המאה ה-17.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1654 נשא לאשה את אסתר (איזבל) פרז. לזוג נולדו שישה ילדים, חנה (אנה), משה (מוזס), רבקה, אברהם ושרה[2]. אסתר נפטרה באמסטרדם ב-5 ביולי 1712.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חפשי, תולדות החכם ... אראביא [יצחק אורוביו דה קאסטרו]. המאסף, ד: עמ' ריט-רכג. ניסן, תקמ"ח
  • יוסף קפלן, מנצרות ליהדות, חייו פעלו של האנוס יצחק אורוביו די קאסטרו, הוצאת מאגנס, 1983

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוסח המצבה מועתק בRevue des Études Juives גיליון 36 עמ' 89.
  2. ^ עץ משפחת די קסטרו, דור 13