יצחק אייזיק אייכנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין
האדמו"ר מזידיטשוב
תאריך לידה ה'תקס"ה
מקום לידה גליציה
תאריך פטירה ט' בסיוון ה'תרל"ג (בגיל 68 בערך)
מקום פטירה זידיטשוב
חסידות חסידות זידיטשוב
מקום מגורים זידיטשוב
תחילת כהונה ה'תרט"ו
סיום כהונה ט' בסיון ה'תרל"ג
חיבוריו פירוש מהרי"א על מדרש רבה וילקוט שמעוני, ליקוטי תורה וש"ס על התורה.

רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקס"ה, 1805 - ט' בסיוון ה'תרל"ג, 1873) היה האדמו"ר מזידיטשוב בדור השני של השושלת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק אייזיק נולד בגליציה בשנת ה'תקס"ה לרבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב ולעטיא בתו של רבי אליהו לבינגר. היה תלמידו המובהק של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב מייסדה של החסידות.

אחר פטירת רבי צבי הירש המשיכו את דרכו אחיו רבי ישכר בעריש ורבי משה מסאמבור וחתנו-אחיינו רבי יהודה צבי מראזלה. לאחר פטירתם החל רבי יצחק אייזיק לכהן באדמו"רות בשנת ה'תרט"ו בהוראת רבי ישראל מרוז'ין. רבי יצחק אייזיק היה ידוע כגדול בתורה ובחסידות ותחת הנהגתו התרחבה מאוד החסידות. כדודו וכדרכה של שושלת זידיטשוב הרבה לעסוק בזוהר ובתורת הקבלה וכך גם ספריו שנכתבו על דרך קבלת האר"י. הוא מהבולטים מההוגים החסידים שדרכם הייתה דרך קבלת האר"י הקלאסית[1]. חסידים רבים נהרו לחצרו ובהם גם רבנים ואדמו"רים חשובים. תלמידו המובהק היה רבי יוסף מאיר וייס מספינקא מייסד חסידות ספינקא. בניו וצאצאיהם כיהנו גם הם כאדמו"רים בזידיטשוב ובעיירות נוספות.

בשל ההערצה הרבה כלפיו, והעובדה שאדמו"רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, קסן, ספינקא, קומרנא, קאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידיות בעלזא ובמונקטש.

ספריו:

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת בניו שימשו באדמו"רות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]