יצחק אייזיק טויב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ר' יצחק אייזיק טויב (ה'תקי"א, 1751ז' באדר ב' ה'תקפ"א, 21 במרץ 1821) היה רבה של קאלוב ואדמו"ר חסידי, מייסד חסידות קאליב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק אייזיק טויב נולד בסרנץ' שבהונגריה לאביו ר' יחזקאל, שהיה סוחר וחוכר שדות. מסופר כי כבר בנערותו התבלט הנער יצחק אייזיק בין חבריו ונחשב בעיני יהודי קהילתו כעילוי, למדן ושקדן. בזכרונות ר' דב בער מבוליחוב מספר המחבר כי במסעותיו פגש ביצחק אייזיק הנער (שהיה אז בן ארבע-עשרה), שהיה "יפה מראה ויודע מראה ולומד בקול נעים".

החסידים סיפרו כי נפשו הגבוהה נשאה אותו להתבודד ימים ושבועות בשדות, וכי עסק ברעיית צאן; צמאונו לתורה ולדעת, להתעלות ולהתקדשות לא נתן לו להשאר בחיק הטבע אשר בכפר מולדתו, והוא נדד למרחקים עד שהגיע לבית מדרשו של ר' שמואל שמלקה מניקלשבורג ומשם לליז'נסק אצל ר' אלימלך מליז'נסק[1]. לפי גרסאות אחרות, רבי ליב שרה'ס, תלמידו של הבעל שם טוב, הרגיש ממעמקי רוסיה שבהונגריה חי נער בעל "נשמה גבוהה וקדושה מהיכל השירה והזימרה", והגיע לסרנץ' בקפיצת הדרך על מנת לאסוף את יצחק אייזיק, שהיה לפי גרסה זו יתום לבוש קרעים שעבד למחייתו כרועה אווזים. רבי לייב שכנע את אמו למסרו לידיו, והביא אותו לר' שמלקה מניקלשבורג[2]. יצחק אלפסי עמד על חוסר הדיוק שבמעשיות אלו[3].

בערך משנת 1781 (יש שמאחרים זאת ל 1784) יושב כרב בנאג'קאלו (קאליב). השפעתו הייתה גדולה והוא מוזכר במקורות רבים כקדוש וצדיק. במחלוקת שהתעוררה בעקבות היתר עגונה, כתב לו החתם סופר: "צדיק ונשגב חסידא ופרישא"[4].

בפעילותו הרבנית בקהילתו ידוע על יסוד תלמוד תורה, חברה קדישא, חברה לביקור חולים, ועוד.

עיקר פרסומו היה לו כצדיק חסידי והגיעו אליו יהודים ממרחקים. הוא נחשב לאדמו"ר החסידי הראשון שישב באופן קבוע בלב הונגריה.

הוא נפטר בז' באדר תקפ"א. בנו ר' משה חיים המשיך את האדמורו"ת אחריו בעיירה רודזול בגליציה.

ניגוניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יצחק טויב נודע כמחבר מנגינות ושירים שנתקדשו בקרב חסידיו ואף מחוצה להם. חלקם היו שירים עממיים של האיכרים ההונגרים, שהפכו על ידו בשינויים מסוימים לשירי קודש ודביקות. סופר כי למד ניגונים אלו מהרועים בעת שהיה רועה אווזים בילדותו; לפי גרסה אחרת, ר' יצחק אייזיק "היה נוהג לנסוע יום-יום ליער, היה מקשיב לניגונים המתוקים שמזמרים הרועים ומפזמים בחליליהם, היה תופס אותם ניגונים ומכניסם אחר-כך חזרה אל הקדושה"[5].

מבין שיריו התפרסמו: סול או קוקוש מאר ("קורא התרנגול", בהונגרית); הרועה והאדון; שירנהק רינהק ("הומים צועקים", בהונגרית); גלות גלות(ייד') (נכתב ביידיש); ועוד[6]. השיר "גלות גלות" עובד ותורגם לעברית בידי דן אלמגור, נקרא "יער יער" והושר בהצגה "איש חסיד היה"[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות חלק ב' , מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"א, עמ' שפ"ב-שפ"ד

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה לייב לוין, בית ספינקה, ירושלים: אגודת יסידי ספינקה בא"י, תשי"ט
  2. ^ ראו למשל הרב שלמה יוסף זוין, ספורי חסידים על התורה, פרשת ויגש, ועוד.
  3. ^ יצחק אלפסי, תורה והלכה, ירושלים תשס"ו, עמ' 342-344.
  4. ^ באיגרת המופיעה ב"איגרות סופרים", ראו כאן.
  5. ^ מצוטט אצל ד"ר יהורם לשם, על שירו של אדמו"ר שהתגלגל לארכיון "השומר-הצעיר".
  6. ^ אשכול המוקדש לניגוני הרבי מקאליב, באתר "אידישע וועלט פארומס".
  7. ^ השיר באתר יוטיוב, בביצוע חנה רוט.