יצחק אייזיק אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק אייזיק אפשטיין
לידה 1770 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1857 (בגיל 87 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הומל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1857 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חב"ד
תחומי עיסוק פסיקת הלכה
חיבוריו ראה בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק אייזיק ב"ר מרדכי הלוי אפשטיין (נודע בכינויו ר' אייזיק הוֹמְלֶר[1]; ~ה'תק"ל, 1770 - כ"ו באייר ה'תרי"ז, 20 במאי 1857) היה רבה של העיר הומל וראש הישיבה בה. מחסידיו המוקדמים של רבי שניאור זלמן מלאדי. ספריו הם מהעמוקים ביותר שיש בקבלה חסידית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן ההתנגדות לחסידות עזב ר' אייזיק את ביתו כדי להסתופף אצל רבי שניאור זלמן מלאדי, למרות התנגדותה של משפחתו.

בשנת תקס"ה התמנה לרב ואב"ד בעיר הומל (שם כיהן במשך למעלה מחמישים שנה עד פטירתו) וכן עמד בראשות ישיבה וכולל לאברכים. בשנים הראשונות לרבנותו הייתה עליו מחלוקת גדולה אך היא שקטה על ידי השתדלות רבה מצד רבי דובער שניאורי האדמו"ר השני של חסידות חב"ד. ר' אייזיק הרעיש את עולם הרבנות, כאשר התיר את הדג 'שאייטרע'.[דרושה הבהרה]

לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן מלאדי היה לחסיד של רבי דובער שניאורי בנו וממשיכו. לאחר פטירתו של רבי דובער פנו ראשי החסידים לר' אייזיק שיקבל על עצמו את האדמו"רות משום שרבי מנחם מנדל שניאורסון ה"צמח צדק" סירב לרשת את הכס ר' אייזיק הסכים לקבל את האדמו"רות אך לבסוף התחרט ושידל את רבי מנחם מנדל לקבל על עצמו את ההנהגה.

נפטר בכ"ו באייר תרי"ז ונקבר בעיר הומל על קברו הוקם אוהל. לאחר פטירתו כיהן חתן בנו הרב צבי דב לאטקר, ברבנות הומל. נכד נכדו של הרב לוטקר הוא עודד לוטקר.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק בלימוד תורת רבותיו בעמקות וחריפות. היה מרחק את ההתפעלות ומקרב את ההתבוננות.[דרושה הבהרה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עשרה מאמרות:
  • מאמר יציאת מצרים
  • מאמר מצה וכוסות
  • מאמר השפלות והשמחה
  • מאמר שני המאורות (נחלק לשלושה חלקים)
  • מאמר השבת
  • מאמר הבדלה
  • מאמר הברכות
  • מאמר כללות התורה
  • ספר "חנה אריאל" (על המועדים, וכל פרשיות התורה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בכתיב מיושן: האמלער; לעיתים נכתב: ר' אייזיק מהומיל.