יצחק איצקוביטש

יצחק איצקוביטש
לידה	1890; באקו
פטירה	13 בפברואר 1980 (בגיל 90 בערך); חיפה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר)
תאריך עלייה	1926
השכלה	אוניברסיטת מינכן
התמחות	רדיוגרפיה
תפקידים	רופא

ד"ר יצחק איצקוביטש (יצחק איצקוביץ, 1890^[1] – 13 בפברואר 1980^[2]) היה הרנטגנולוג הראשון בצפון ארץ ישראל, פעיל ציבור ואזרח כבוד של חיפה.

קורות חיים

איצקוביטש נולד בבאקו שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אזרבייג'ן) לסופי וליפמן (אליעזר) איצקוביטש^[3], ציוני סוחר ותעשיין נפט אמיד. למד רפואה באוניברסיטת מינכן, וקיבל בה תואר דוקטור ב-1914. לאחר מכן שב לרוסיה, וגויס לצבא עד 1921. במסגרת השירות הצבאי קיבל שני אותות הצטיינות מיוחדים. לאחר מכן עבד כרופא רנטגנולוג.

ב-1924 נשא את עליזה (אליז) בת יעקובוס קאן (בנקאי, פעיל ציוני והקונסול הראשון של הולנד בירושלים) לאישה, עלה לארץ ישראל ב-1926 והשתקע בחיפה.

פעילותו בחיפה

במאי 1926 פתח ד"ר איצקוביטש בחיפה מכון רנטגן^[4] ברחוב החדש^[5] (כיום רחוב שיבת ציון); היה זה המכון הראשון בצפון ארץ ישראל.
ניהל את מכון הרנטגן בבית חולים בתר בהדר הכרמל^[6].

ביתה של משפחת איצקוביטש (ברחוב ארלוזורוב 16) תוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד בסוף שנות ה-20, ולאחר שהמשפחה, לאחר הפצצת האיטלקים עברה לגור בכרמל, שכן בו משרד ועד הקהילה החיפאי. יותר מאוחר שימש את משרדי הרבנות הראשית של חיפה ואת בית משפט השלום. ב-1999 נתנה העירייה את המבנה למכון ה.ל.כ.ה - המכון לפיתוח כושר הלמידה. נכון לאוקטובר 2013 מציעה עמותת המכון טיפולים דידקטיים, רגשיים ופרא-רפואיים לילדים תושבי חיפה והסביבה.

במשך שנים היה איצקוביטש יושב ראש הסתדרות הרופאים בחיפה, ובמסגרתה ניסה לשתף פעולה עם אגודת הרופאים הערבים. ב-1949 היה בין יוזמי הקמת "בית הרופא", שהיה ראשון בתי הרופא בארץ, ואת "מעון הרופא" לרופאים שהגיעו לגיל הזהב.

שירת בהגנה.

ב-1970 קיבל את אזרחות הכבוד של העיר חיפה ואת מדליית הזהב על שם רוזנפלד של ההסתדרות הרפואית. על שמו רחוב בחיפה, ליד מעון הרופא שהקים.

אחותו, שרה סולוביצ'יק, הייתה אף היא רופאה והתמחתה ברפואת ילדים וכאחיה השתלבה בעשייה ציבורית. עליזה ויצחק איצקוביטש היו הורים לשלושה דוד, איתמר ויונה. בנם איתמר ארבל, קצין קרבי בגדוד השלישי של הפלמ"ח^[7], נשא לאישה את זיוה ארבל ("הנערה עם האקדח"), שאותה הכיר בשירותם בפלמ"ח. בתם, יונה^[8], הייתה קצינה בצה"ל ואחות מוסמכת, נישאה לרופא פרופ' אגון ריס רופא הרובע היהודי במלחמת העצמאות ומחלוצי הקרדיולוגיה בישראל.

הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939

בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י^[9]. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה^[10]^[11]

לקריאה נוספת

נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799–1948, הקיבוץ המאוחד, עמ' 374–386.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "ד"ר יצחק איצקוביטש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5443
אמציה פלד, מדרגות איצקוביטש, בתוך "מדריך רחובות חיפה", בויקיטקסט.
זמן חיפה, ד"ר איצקוביץ, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

↑ כנראה נפלה שגגה אצל תדהר. שאר המקורות מציינים את 1890 כשנת לידתו
↑ מת ד"ר י. איצקוביטש, דבר, 14 בפברואר 1980
↑ נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948; עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור, זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה 2012, עמ' 94
↑ שפרה שורץ, ‏'פַּארְך על הראש': המבצע לביעור הגזזת ביישוב היהודי בארץ־ישראל בתקופת המנדט הבריטי, קתדרה גליון 153, 2014
↑ כל ארץ-ישראל תרצ"ב – 1932, הוצאת מסחר ותעשייה חברה להוצאות ולתערוכות בע"מ תל אביב, תרצ"ב
↑ אבישי גולץ, בית החולים "בתר" בחיפה, חיפה – ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 19
↑ איתמר ארבל, באתר הפלמ"ח
↑ ראיון עמה ב זמן חיפה, ד"ר איצקוביץ, סרטון באתר יוטיוב.
↑ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
↑ תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
↑ ראו: ד"ר איצקוביץ (חיפה): אבחנת רנטגן של מומי הלב (ישיבה ב', יום ד', 31 במאי)

[1] כנראה נפלה שגגה אצל תדהר. שאר המקורות מציינים את 1890 כשנת לידתו

[2] מת ד"ר י. איצקוביטש, דבר, 14 בפברואר 1980

[3] נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948; עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור, זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה 2012, עמ' 94

[4] שפרה שורץ, ‏'פַּארְך על הראש': המבצע לביעור הגזזת ביישוב היהודי בארץ־ישראל בתקופת המנדט הבריטי, קתדרה גליון 153, 2014

[5] כל ארץ-ישראל תרצ"ב – 1932, הוצאת מסחר ותעשייה חברה להוצאות ולתערוכות בע"מ תל אביב, תרצ"ב

[6] אבישי גולץ, בית החולים "בתר" בחיפה, חיפה – ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 19

[7] איתמר ארבל, באתר הפלמ"ח

[8] ראיון עמה ב זמן חיפה, ד"ר איצקוביץ, סרטון באתר יוטיוב.

[9] תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס

[10] תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'

[11] ראו: ד"ר איצקוביץ (חיפה): אבחנת רנטגן של מומי הלב (ישיבה ב', יום ד', 31 במאי)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]