יצחק אריה ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק אריה ברגר
שער ספרו של ברגר "תבל גוועת", לבוב תרצ"ד

יצחק אריה ברגר (כ"ט בשבט תרס"ז, 13 בפברואר 1907,[1] – נספה בשואה) היה מורה ומשורר עברי פולני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק אריה ברגר נולד ב-1907 בעיר הקטנה אוהנוב (Uhnow; היבניב) שבגליציה (לאחר המלחמה בתחומי פולין). הוא נכדו של ר' מרדכי הלבן בנו של יוסל'ה, סנדלר.

גדל באווירה חסידית, למד בישיבות וסיים את לימודיו בסמינר העברי למורים בלבוב. בשנות ה-30 הצטרף לסגל בית הספר העברי בהורודנקה (שנוסד ב-1907 וחודש ב-1918, לאחר המלחמה; בראשית העשור הורו בו ש"י פנואלי ושמשון מלצר), והיה לאחרון מנהליו.[2]

יצירותיו התפרסמו בעיתונים העבריים של לבוב, ב"דבר" ובמאספים הספרותיים "הכוכב" (תרפ"ד) ו"הסולל". בשנת תרצ"ד הוציא את קובץ שיריו היחיד, "תבל גוועת". ב-1935 זכה סיפורו "מסירות נפש" בפרס הראשון בתחרות ספרותית בנושא 'המאורע הנורא ביותר בחיי' מטעם השבועון הספרותי "בדרך" שבעריכת א"ל יעקובוביץ.[3]

בחודש אייר תרצ"ז הוציא כתב עת עברי (גיליון אחד) שחיברו תלמידיו בשם "נִצנים".
תקופה מסוימת יצא בהיבניב שבועון ביידיש ובעברית בכתב יד בשם "אונזער גורל" ('גורלנו'), בעריכתו.

נישא לריבה פליישר.[4] כשנולדה בתו, החליט לחנך אותה על טהרת עברית, והיא לא ידעה יידיש (שפתם של יהודי מזרח אירופה) כלל.

נספה בשואת יהודי פולין.[דרושה הבהרה]

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשנ"ז 1997 ערך ופרסם דוד וינפלד את האנתולוגיה "השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם" (ירושלים: מוסד ביאליק), שבה הביא מיצירתם של יוצרים שנשכחו מן הביקורת והמחקר, וצירף להן ביו-ביבליוגרפיה. לדבריו, ברגר, ולצדו יוצרים כמו בר פומרנץ, אברהם דב ורבנר ומלכיאל לוסטרניק, "העמידו בעשרים השנים שבין שתי מלחמות העולם, ובייחוד ב"שנות השלושים הרעות", נוסח מקורי של שירה אקטואלית בעלת מעורבות חברתית"; "לא רק משום חובת הזכרון ההיסטורי ראויה השירה הזאת לעיון ולמחקר, אלא גם בזכות הערכים הפנימיים שלה".[5]

ספר שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תבל גוועת: שירים, לבוב: [חמו"ל], תרצ"ד.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י"א ברגר, 'אוטוביוגרפיה', בדרך, 20 בספטמבר 1935. (עם קבלת הפרס הספרותי מטעם השבועון)
  • דוד וינפלד, 'על שירה עברית בפולין בין שתי מלחמות העולם', עיונים בספרות: דברים שנאמרו בערב לכבוד דב סדן במלאת לו שמונים וחמש שנה, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ח, עמ' 7–20. (נדפס שוב בתוך: חנא שמרוק ושמואל ורסס (עורכים), בין שתי מלחמות עולם: פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם, ירושלים: מאגנס, תשנ"ז)
  • ידיעות גנזים – סופרים עברים שנספו בשואה, כרך ה, חוברת 81, תל אביב תשל"ג, עמ' 364–368.
  • 'המשורר יצחק אריה ברגר', בתוך: הרב נתן אורטנר (כתב וערך), ספר זכרון לקהלת היבניב-אוהנוב והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי אוהנוב והסביבה בישראל, תשמ"א, עמ' 123–126. (ספר יזכור לקהילת היבניב (אוהנוב), בספריית העיר ניו יורק)
  • דוד וינפלד, 'שלושה משוררים יהודים – פולין – שנות השלושים', חדרים (כתב עת לשירה) 2 (1981), 38–41. (על מלכיאל לוסטרניק, אברם דב ורנר ויצחק אריה ברגר)
  • 'יצחק אריה ברגר', בתוך: דוד וינפלד (ערך, הקדים מבוא וצירף הערות וביו-ביבליוגרפיה), השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ז 1997, עמ' 309–328. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל כהן (עורך), ידיעות גנזים 81 (ניסן תשל"ג): סופרים עברים שנספו בשואה, עמ' 364.
  2. ^ פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה, 4: פולין: כרך ב: גאליציה המזרחית; העורכים: דנוטה דומברובסקה, אברהם ויין, אהרון וייס, ירושלים: יד ושם, תש"ם, עמ' 179.
  3. ^ בספרות ובאמנות, דבר, 6 ביוני 1935 (טור 2, פסקה 2).
  4. ^ הרב נתן אורטנר (כתב וערך), ספר זכרון לקהלת היבניב-אוהנוב והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי אוהנוב והסביבה בישראל, תשמ"א, עמ' 286. ספר יזכור לקהילת היבניב (אוהנוב), בספריית העיר ניו יורק
  5. ^ השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם (ירושלים תשנ"ז 1997), מן הכיתוב שעל גבי הכריכה.
  6. ^ ראו ביקורת: פינחס לנדר, יצחק אריה ברגר, תבל גוועת, דבר, 10 באוגוסט 1934. יהושע טילמן פרסם בעיתון יהודי לבוב בפולנית Chwila ("כְוִוילָא"), גיליון 5769 (1935), מאמר ביקורת מקיף על הקובץ (ראו: בספרות ובאמנות: הדים, דבר, 10 במאי 1935).