יצחק אשר אלישיב
 | |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק  |
|---|---|
  | |
יצחק אשר אלישיב (1871, תרל"א, סלוצק, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 23 באפריל 1955, תל אביב) היה פעיל ציוני ברוסיה ומו"ל עברי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק אשר אלישיב נולד בסוף שנת תרל"א (1871) בעיירה סלוּצְק שבפלך מינסק של רוסיה (רוסיה הלבנה), בנם של טִילֶה, בעלת חנות מסחר, ומאיר אלישיב, קרובו של איזידור אלישיב ("בעל-מחשבות"). בגיל צעיר עזב את העיירה ונסע לעיר ורשה. שם הצטרף לחובבי ציון והיה לחבר אחוות "בני משה". נשלח כציר לקונגרסים הציוניים ה-4, ה-8, ה-9 וה-11. בוורשה היה ממייסדי ההוצאה העברית "אחיאסף" ומנהלה בשנים 1901–1903, וכן ממייסדי היומון העברי "הצופה" (1903–1905) והמו"ל והמנהל שלו.
בהמשך עבר אלישיב להתגורר בלודז', שם ייסד את סניף אגודת "חובבי שפת עבר" והיה יושב-ראשו, וכן היה סגן יו"ר האגודה הספרותית-מוזיקלית הציונית "הזמיר".
לפני מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה, שם היה חבר הוועד הציוני, חבר ועד "תרבות" וחבר מרכז ציוני רוסיה. ביתו, בכל אחת מהערים, היה בית ועד לצעירי הציונות.
בשנת תרצ"א 1930 עלה לארץ ישראל, לאחר שקיבל אישור מהשלטונות, בנה את הבית במזא"ה 27, תל אביב בעזרת האדריכל יוסף ברלין והמהנדס סעדיה גולדברג. בשנותיו האחרונות חי בצנעה בביתו שברחוב מזא"ה 27 בתל אביב. אלישיב נפטר בביתו באביב 1955, נשכח, בתום מחלה ממושכת. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "יצחק אלישיב", בתוך: שמשון נחמני, נחום חיניץ (עורכים), פנקס סלוצק ובנותיה: אורצ’יה, הורקי, הלוסק , ניו יורק; תל אביב: הוצאת ועד ספר, תשכ"ב, עמ' 178 (ספר יזכור לקהילת סלוצק, בספריית העיר ניו יורק)
- יצחק אשר אלישיב, דבר, 24 באפריל 1955 (עם פטירתו)
- מיכאל אסף, צבי בראט, אשר יצחק אלישיב, דבר, 24 במאי 1955
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק אשר אלישיב באתר GRAVEZ