לדלג לתוכן

יצחק אשר טברסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק אשר טברסקי
לידה 9 באוקטובר 1930
כ"ד באלול ה'תר"ץ
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוקטובר 1997 (בגיל 67)
י"א בתשרי ה'תשנ"ח
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Yitzchak Asher Twersky עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי היהדות, ספרות עברית, בלשנות עברית, יהדות, פילוסופיה יהודית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט כרמי הורוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג עטרה סולובייצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים משה טברסקי, מאיר אליהו טברסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב פרופ' יצחק טברסקי (משמאל) עם הרב יצחק אהרן קארף (באמצע) והרב שלמה גולדמן מזווהיל-צאנז

רבי יצחק (איזידור) אשר טברסקיאנגלית: Isadore Twersky; כ"ד באלול ה'תר"ץ 9 באוקטובר 1930[1] - י"א בתשרי ה'תשנ"ח 12 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מטולנא ופרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד.

בנו הצעיר של רבי משולם זושא טברסקי, שכיהן כאדמו"ר בדור הרביעי של חסידות טאלנה, בבוסטון (נינו של מייסד השושלת ר' דוד טברסקי).

את חינוכו קיבל בבתי ספר כלליים ועבריים, ומורה מיוחד לימדו לימודי קודש. תואר ראשון עשה באוניברסיטת הרווארד, שם פגש את הארי אוסטרין וולפסון, שהיה לרבו המובהק באקדמיה. ב־1949 למד כשנה בישראל באוניברסיטה העברית. בישראל הכיר אישים כיצחק בער וגרשם שלום, והתיידד עם ש"י עגנון.

כשחזר לארצות הברית, עבד על הדוקטורט שלו, שהוקדש לראב"ד, ולימים יצא כספר, והוא המחקר המדעי הראשון בארצות הברית על דמות הלכתית מימי הביניים. במהלך כתיבת הדוקטורט למד אצל הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, ונשא לאשה את בתו עטרה (נפטרה בגיל 90, ב-24 בפברואר 2023[2]). עם חותנו למד גמרא בקביעות כשלושים שנה, וההשפעה ניכרה גם במחקריו, בהם שילב תובנות מהתרבות ההומניסטית המערבית. לאחר הדוקטורט החל ללמד בהרווארד, כארבעים שנה.

כשאביו חלה הוא החל ללמד בבית המדרש של החסידות, "בית דוד". כשנפטר האב בשנת ה'תשל"ב, הוא גידל זקן וקיבל על עצמו את המנהגים החסידיים, והפך לדמות דומיננטית מאוד בבית המדרש. כעשור לאחר מכן החל לכהן כאדמו"ר מטולנא-בוסטון, ובכך היה לשילוב נדיר וייחודי של אדמו"ר ופרופסור.

נפטר בי"א בתשרי ה'תשנ"ח, ונטמן כעבור יומיים בהר הזיתים, ליד קברי הוריו.

בנו, הרב משה טברסקי, חתנו של הרב אבא ברמן, כיהן כראש הכולל בישיבת תורת משה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים. נרצח בכ"ה במרחשון תשע"ה (18 בנובמבר 2014) בטבח בבית הכנסת קהילת בני תורה בירושלים.[3]

בנו, הרב מאיר טברסקי ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן, ומנהל שטיבל קטן של חסידות טאלנא בריברדייל (אנ'), שבניו יורק.

עץ משפחת סולובייצ'יק 


הרב חיים בן יצחק רבי חיים מוולוז'ין
 
 
רלקה
 
רבי יוסף סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו צבי סולובייצ'יקרבי יצחק זאב סולובייצ'יק
 
רבקה
 
 
 
 
 
 
שמחהר' רפאל שפירא מוולוז'יןר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
בעל בית הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אליהו הלוי פיינשטייןזלמן יוסף הלוי סולובייצ'יקליפשה שפירא
 
ר' חיים סולובייצ'יק
"ר' חיים מבריסק"
ר' שמחה סולובייצ'יק
אב"ד דמאהליב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק
 
ר' משה סולובייצ'יק מארצות הבריתר' יצחק זאב סולובייצ'יק
"הגרי"ז"
הבריסקר רב
שרה ראשה סולובייצ'יק גליקסון
 
ר' צבי הירש גליקסוןר' ישראל גרשון סולובייצ'יקר' יוסף דובער סולובייצ'יק
מספרינג ואלי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר סולובייצ'יקר' רפאל סולובייצ'יקליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין
 
הרב יחיאל מיכל פיינשטייןר' יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יקר' משולם דוד סולובייצ'יקר' משה סולובייצ'יק משווייץר' יצחק סולובייצ'יק
בעל רווחא שמעתתא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית סולובייצ'יק מייזלמןר' ד"ר אהרן סולובייצ'יקטוניה סולובייצ'יק
 
ר' ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
"הגרי"ד"
הרב חיים פיינשטייןר' אברהם יהושע סולובייצ'יקר' יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני)ר' ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב
 
שרה יהודית (ענף משפחת אפשטיין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משה מייזלמןפרופ' חיים סולובייצ'יקר' פרופ' יצחק אשר (איזידור) טברסקי
 
עטרה סולובייצ'יק טברסקיר' ד"ר אהרן ליכטנשטיין
 
ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר טברסקיר' משה ליכטנשטייןר' מאיר ליכטנשטייןהרבנית אסתי רוזנברגר' יצחק ליכטנשטיין


הרב פרופסור טברסקי היה מומחה בעל שם עולמי בספרות הראשונים ובפילוסופיה יהודית, ובפרט בכתבי הרמב"ם והראב"ד. עבודתו הידועה ביותר היא "מבוא למשנה תורה לרמב"ם" - ספר מקיף ביותר על חיבורו ההלכתי המפורסם של הרמב"ם. חיבור ידוע נוסף שלו הוא על הראב"ד: "Rabad of Posquieres: A Twelfth-Century Talmudist" שהתבסס על עבודת הדוקטורט שלו.

היה העורך של "Harvard Studies in Medieval Jewish History and Literature" (שלושה כרכים), זכה במלגת גוגנהיים ב-1989, והיה חבר באקדמיה האמריקאית למחקר יהודי ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. זכה בפרס קפלון לשנת 1969.[4]

ב-1992 התפרסם קורס על משנת הרמב"ם במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה', במסגרתו הפריך טברסקי טענה רווחת לגבי משנתו של הרמב"ם לפיה הוא כתב בשפה אחת להדיוטות (משנה תורה) וברמה אחרת לעלית ('מורה נבוכים'). טברסקי הראה כיצד יש לראות בכל יצירתו של הרמב"ם חלק מתוך מכלול שלם.[5]

בשנת 2020, הוציא לאור מרכז זלמן שזר, את הספר "כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים", אותו ערך פרופ' כרמי הורוביץ, תלמידו של טברסקי, ובו שלושים ואחד ממאמריו של פרופ' טברסקי בתחום מדעי היהדות.

הספר מאת יצחק טברסקי "כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים" כולל 31 מאמרים של הרב פרופסור יצחק טברסקי, שנכתבו באנגלית ובעברית במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים. מבחר זה כולל את רוב מאמריו המחקריים של המחבר. רבים מן המאמרים היו פורצי דרך בזמנם, גם אלו שעסקו ברמב"ם ובספרות ההלכתית הרבנית, וגם אלו שעסקו בהיסטוריה אינטלקטואלית יהודית ובהלכה ומטה-הלכה. עורך הספר, הרב פרופסור כרמי הורוביץ, תלמידו המובהק של טברסקי, עמל 20 שנים בהכנת הספר, הוא אסף את המאמרים ופיקח נאמנה על תרגום המאמרים הכתובים אנגלית. מפעל עצום זה יצא לדרך עוד בימי חייו של פרופסור טברסקי שהספיק לתקן גרסאות מתורגמות ראשונות של שני מאמריו. הרב הורוביץ, שהרגיש כמי שמקיים את צוואת רבו, הגיש לציבור הדובר עברית אוסף מאמרים שלא זכו מקצתם לתשומת לב ראויה בגלל פיזורם הרב בבמות רבות. הן במבוא לספר והן בפרק הראשון "הרב פרופסור יצחק טברסקי: דיוקן אקדמאי ואישי", מסכם פרופסור הורוביץ את הגותו של מורו[6].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק אשר טברסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ר' ד"ר יצחק אשר טברסקי, באתר geni_family_tree
  2. ^ Dr. Atarah Twersky daughter of Rabbi Joseph Soloveitchik passes away at 90
  3. ^ ראו על כך בכתבה על הירצחו בניו יורק טיימס. 18/11/2014.
  4. ^ פרסי קפלון של האוניברסיטה העברית - לחמישה פרופסורים, דבר, 30 באוקטובר 1969
  5. ^ יצחק טברסקי, הלכה והגות - קוי יסוד במשנתו של הרמב"ם, תל אביב: האונ' הפתוחה, 1992
  6. ^ יצחק טברסקי, כרמי הורוביץ (ע), כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000, עמ' 9-58