יצחק בוכובזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק בוקובזה
יצחק בוקובזה
יצחק בוקובזה
לידה 1951 (בן 66 בערך)
מעברת סקייה
השכלה משפטים
עיסוק חבר המועצה
מפלגה הליכוד, רשימה עצמאית
ראש מועצה מקומית וראש עירייה של מועצה מקומית ועיריית אור יהודה
תקופת כהונה 19781993 (כ־15 שנים)
הקודם מנשה יצחקי
הבא תמיר שאבי
ראש עיריית אור יהודה בשנית
תקופת כהונה 19982007 (כ־9 שנים)

יצחק בוכובזה היה ראש מועצה מקומית וראש עיריית אור יהודה בשנים 1993-1978, 2007-1998.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוכובזה נולד במעברת סקייה להורים יוצאי לוב בשנת 1951. שירת בצה"ל בחיל השריון ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן. בבחירות לרשויות המקומיות שנועדו לאוקטובר 1973, היה אמור בוכובזה להיות במקום השני ברשימת הליכוד, אולם מישהו החליף את הרשימות בדרך להגשת הרשימה והשמיט את שמו של בוכובזה. אחרי מלחמת יום כיפור ובתוך שירות המילואים שנמשך אחריה, נקט בוכובזה בשורה של הליכים משפטיים שהביאו לפסילת הבחירות[1]. ביולי 1974 התקיימו בחירות חוזרות בהם התמודד בוכובזה בראש רשימה עצמאית בשם "אור יהודה שלנו"[2], שזכתה בשני מנדטים. המשך חתם בוכובזה על הסכם קואלציוני עם המערך והמפד"ל, אך בסופו של דבר הוקמה קואליציה אחרת ובוכובזה נותר באופוזיציה[3].

את סיפור ילדותו וחלומו על ראשות המועצה המקומית באור יהודה, מביא בוכובזה בספרו האוטוביוגרפי "הילד מהכניסה השלישית".

ראש מועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 התמודד על ראשות המועצה, ועלה לסיבוב השני בקבלו 30% מהקולות, כאשר ראש המועצה המכהן, מנשה יצחקי, זכה ב-36% מהקולות[4]. בסיבוב השני גבר על מנשה יצחקי בקבלו 51% מהקולות ונבחר לכהן כראש המועצה המקומית אור יהודה[5]. בתחילה הקים קואליציה עם רשימתו של שלום חי, אך הקואליציות התחלפו שוב ושוב[6]. כראש מועצה בוכובזה החליף חלק מנושאי התפקידים ומראשי המחלקות[7]. בוכובזה קיבל את המועצה עם גירעון גדול[8] ופעל לאזן אותה תקציבית[9]. בין השאר הוא סגר את מחלקת הנוער של המועצה וריכז את כל הפעילות בתחום בידי המתנ"ס, ביטל את מפעל ההזנה שההשתתפות בה התדלדלה[10] וסגר בית ספר שהיו בה מעט תלמידים[11]. בוכובזה חווה לא פעם אירועי אלימות קשים ובין היתר פוצצו רימוני רסס ברכבו, ופעם אל תוך ביתו. התנכלויות נוספות היו גם באמצעות רימוני הלם והצתות בבית וברכב. בוכובזה נהג להתדפק על דלתותיהם של שרים ופקידים בכירים עד שיקבלו אותו לשיחה[10] ודרש שיינתנו למועצה שלו הטבות כמו עיירת פיתוח[12]. בשנת 1981 פעל עם הורים להשבית את מערכת החינוך במועצה, בגלל רמתה הירודה, לטענתו[13].

היעד שראה יצחק בוכובזה לנגד עיניו הוא שיפור רמתה הסוציו - אקונומית של אור יהודה תוך פיתוחה הפיזי וקידום מערכת החינוך שלה. לשם כך הביא בוכובזה אלפי משפחות של אור יהודה לרכוש את דירותיהם מעמידר ולהרחיב אותן. על המהלך הזה וההישגים המיוחדים שלו זכתה אור יהודה בפרס קפלן. בוכובזה התנגד לבניית שיכונים נוספים על ידי משרד השיכון וכן התנגד למתן דירות בשכירות סוציאלית ופעל בנחישות להקמה של שכונה חדשה על ידי יזמים פרטיים שתמשוך אוכלוסיות חזקות לאור יהודה.

אור יהודה מקבלת מעמד של עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 אחרי הליכי פיתוח אינטנסיביים הפכה אור יהודה לעיר. בתחילת שנות התשעים קיבלה אור יהודה אישור לתוכנית בנייה גדולה במרכז העיר ואת השכונה הזו בנתה חברת אפריקה ישראל תחת השם נוה סביון. בשנת 1993 פרש בוכובזה מתפקידו, מיוזמתו, לטובת מקצוע עריכת הדין לו הוסמך בטרם נבחר לראשות העיר. עיסוקו זה של בוכבוזה לא נמשך זמן רב שכן משרד הפנים מינה אותו לתפקיד סגן ראש הוועדה הקרואה בבני ברק. לאחר שלוש שנים בתפקיד זה שב בוכובזה והתמודד על ראשות העירייה באור יהודה. את תפקידו מילא עד פברואר 2007. בשנת 2008 הביע תמיכה באיחוד של אור יהודה עם יהוד וסביון[14].

בוכובזה התפרסם בשתי פרשיות. המקרה הראשון היה, בתקופת האינתיפדה השנייה, כאשר שלושה תושבי עזה נשרפו באור יהודה בעת שלנו בצריף באתר בנייה. האירוע עורר סערה, ובוכובזה הלך לעזה לנחם את המשפחות.

המקרה שני אירע בשנת 2005 כאשר בוכובזה הוביל מחאה כנגד ריכוז משפחות ממוצא אתיופי בערים חלשות. מחאתו הובעה על ידי סירוב קבלתם של כ-40 תלמידים עולים בבית הספר המקומי וזכתה להד תקשורתי נרחב. לאחר העלאת הנושא לדיון תקשורתי והתערבות מבקר המדינה, בוכובזה הסביר את מעשיו בטענה ששכונות המצוקה אינן מתפתחות כראוי בעקבות קליטת אוכלוסיות חלשות לתחומן. ועדות החינוך והקליטה של הכנסת שנדרשו גם הן לעניין גינו אומנם את בוכבוזה על הצעד שנקט אך יחד עם זאת ביקרו את הממשלה על המדיניות הקליטה של עולי אתיופיה והורו למשרד החינוך לחלק את התלמידים הללו בין כלל בתי הספר בערי הסביבה. בעקבות כך החלו בניסיונות לשילוב העולים בבתי ספר בערים סמוכות. גם משרד הקליטה הסיק את המסקנות והפסיק את הפניית העולים לאור יהודה.

בוכובזה עסק לא מעט במאבקים חברתיים בנוגע לפערים חברתיים. בין השאר הוא הגיש בעניינים אלה עתירות לבג"ץ נגד השתהות משרד החינוך בקיום חובותיו[15] וכתב מאמרי דעה בעיתונות[16].

בשנת 2012 הוציא לאור רומן אוטוביוגרפי: "הילד מהכניסה השלישית", העוסק בילד מהפריפריה החברתית מראשית המדינה ועד עצם היום הזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית המשפט העליון ביטל הבחירות באור יהודה, דבר, 1 במרץ 1974
  2. ^ מרדכי אלקן, המפד"ל הכתירה את נציג המערך כראש מועצת אור יהודה, מעריב, 11 באוגוסט 1974
  3. ^ נבחר ראש מועצה באור יהודה, דבר, 12 באוגוסט 1974
  4. ^ הסיבוב השני: הישג למערך, דבר, 23 בנובמבר 1978
  5. ^ יצחק בוכובזה יבוא במקום מנשה יצחקי, מעריב, 22 בנובמבר 1978
  6. ^ הודח ממלא מקום ראש מועצת אור יהודה, מעריב, 19 באוגוסט 1979
  7. ^ עודד ניב, ראש מועצת אור יהודה מבקש לפטר המזכיר והגזבר, מעריב, 11 באפריל 1980
  8. ^ אנחנו שווים בקושי רבע מהשכנים שלנו, מעריב, 2 בפברואר 1979
  9. ^ עודד ניב, אור יהודה סיימה שנת הכספים ללא גרעון, מעריב, 9 באפריל 1980
  10. ^ 10.0 10.1 אהרן גבע, יצחק בוכובזה עולה לירושלים, דבר, 18 באפריל 1980
  11. ^ עודד ניב, הורים באור יהודה מתלוננים על כפייה דתית, מעריב, 11 ביוני 1980
  12. ^ עודד ניב, ראשי אור יהודה שובתים רעב בירושלים, מעריב, 8 ביוני 1980
  13. ^ ההורים השביתו מוסדות החינוך באור יהודה, דבר, 4 בספטמבר 1981
  14. ^ בוכובזה: "אתמודד לראשות העיר המאוחדת", חדשות אונו, 08.02.2008
  15. ^ בג"ץ 7046/12 - ב'
  16. ^ יצחק בוכובזה, מי אשם בפערים בין העשירים לעניים?, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2012
    יצחק בוכובזה, פרצופה האמיתי של מערכת החינוך נחשף, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2012
ראשי מועצת ועיריית אור יהודה
כמועצה מקומית מרדכי בן-פורת יחזקאל קזז מנשה יצחקי יצחק בוכובזה
מ-1955 מ-1969 מ-1974 1988–1978
כעיר יצחק בוכובזה תמיר שאבי יצחק בוכובזה דוד יוסף ליאת שוחט
מ-1988 מ-1993 מ-1998 מ-2007 2015 והלאה
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.