יצחק ביילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק ביילי
אין תמונה חופשית
לידה 1937 (בן 82 בערך)
באפלו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מזרחנות
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר החברה הבדואית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק (קלינטון) ביילי (Clinton Bailey) הוא מזרחן וחוקר בדואים ישראלי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביילי נולד ב-1937 בבאפלו שבמדינת ניו יורק. בשנת 1957 הגיע לראשונה לישראל. למד לתואר ראשון היסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטה העברית, תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה, ודוקטורט במדעי המדינה בהתמחות במזרח התיכון, אף זאת באוניברסיטת קולומביה. בשלב זה החליט לעלות לישראל.

ב-1967 פגש במקרה בביקור בארץ את פולה בן-גוריון. כך נוצר הקשר בין ביילי לדוד בן-גוריון. ביילי עלה לישראל והשתקע בשדה בוקר. ב-1968 ריאיין במשך שש שעות את דוד בן-גוריון לסרט תיעודי, ששימש בסיס לסרט העלילתי של דוד פרלוב, "42:6" (1969). ב-2017 יצא לאקרנים הסרט "בן-גוריון: אפילוג", הערוך מחומרי הסרט התיעודי.

ביילי שירת כקצין בצה"ל, ושימש כיועץ לענייני ערבים במשרד הביטחון. במלחמת לבנון הראשונה שימש כיועץ ליחידת הקישור ללבנון[2]. במסגרת תפקיד זה שימש כקצין קישור עם תנועת אמל ויועץ לענייני שיעים במשרד הביטחון[3].

ביילי משמש כפרופסור אורח בטריניטי קולג' בהרטפורד שבקונטיקט. שימש כעמית חוקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית. בשנת 1994 הוענק לו אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ז"ל על מפעל חייו לחקר תולדות הבדואים בישראל ולקידום זכויותיהם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביילי נשוי למיה ולהם ארבעה בנים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bedouin Law from Sinai and the Negev: Justice without Government, Yale University Press, November 24, 2009[4]
  • A Culture of Desert Survival: Bedouin Proverbs from Sinai and the Negev, Yale University Press, April 10, 2004
  • Bedouin Poetry from Sinai and the Negev: Mirror of a Culture, Oxford University Press, USA, April 11, 1991
  • Hamas: a Challenge to the PLO, The Washington Institute for Near East Policy, 1991
  • Jordan's Palestinian Challenge, 1948-83: A Political History, Westview Press, September 1984

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנשיל פפר וחמי שלו, עשרות בדואים מתו ב-1972 לאחר שגורשו מבתיהם בסיני בשל תרגיל צה"לי סודי, באתר הארץ, 12 בפברואר 2014
  2. ^ אריה דיין, הרוב המקופח, כותרת ראשית, 4 במאי 1983 - ריאיון על מצב העדה השיעית בלבנון
  3. ^ יצחק ביילי, המחדל האמיתי בעניין רון ארד, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2016
  4. ^ מגן ברושיהבדווים כמשל, באתר הארץ, 15 ביוני 2005