הריצב"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יצחק בן אברהם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א[1], ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינו יצחק נולד בצרפת למשפחה רבת יחס: אביו היה רבי אברהם החסיד משאנץ (Sens), נדיב ידוע ובנו או חתנו של רבי שמשון הזקן מפלייזא (Falaise), שהיה מגדולי בעלי התוספות וגיסו (בעל אשתו מרים) של רבינו תם.

אחיו הצעיר של רבי יצחק היה ר' שמשון משאנץ, הש"ר משאנץ בעל התוספות, שנחשב לשלישי במעלה מבין כל בעלי התוספות, אחרי ר"י הזקן ורבינו תם. שני האחים כיבדו והעריכו מאוד זה את זה, והיו נמלכים זה בזה בקשר לפסקי הוראה שונים. נמצא גם חיבור "קיצור לתוספות שאנץ" למסכת בכורות שקיצרו ר"י הבחור[2], והוא הריצב"א שטרח לערוך את פירושי אחיו[3].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריצב"א ואחיו הש"ר משאנץ למדו שניהם בצעירותם בטרוייש (Troyes) אצל רבינו תם, אחי סבתם[4], עד לפטירתו זמן קצר לאחר מכן; אז עברו האחים אל ישיבתו של ר"י הזקן בדנפירא (Dampierre-Sur-Aube), והיו מגדולי התלמידים שם. נמצא אף מקרה בו העידו לר"י אודות מעשה שאירע בטרוייש עם רבינו תם (שהיה דודו ורבו של ר"י) בעת שהייתם שם. ר"י הזקן (שהיה גם הוא קרוב מרוחק שלהם), היה רבם המובהק. עוד נראה כי הריצב"א למד תורה גם מפי רבינו אליהו מפאריס, מגדולי דורם של רבינו תם ורשב"ם.

לאחר מות ר"י הזקן הפכו האחים ליורשיו התורניים, כאשר הריצב"א ממלא מקומו בראשות בית המדרש של דנפירא ואילו אחיו חוזר אל שאנץ, עיר הולדתם, והופך שם למקור הוראה ופלפול עיקרי. כדי להבדילו מרבו ר"י הזקן, כונה הריצב"א לפעמים ר"י הבחור (=הצעיר).

יש הטוענים[5] שהריצב"א היה חי ברמרו (Ramerupt), ולא בשאנץ או דנפירא.

הפולמוס אודות ספרי הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפולמוס הנודע על ספר המדע של הרמב"ם, שלח הרמ"ה אבולעפיה לריצב"א את חליפת המכתבים שבינו לבין חכמי לוניל (כתאב אל-רסאיל), שכן כאשר ראה הרמ"ה את דברי הרמב"ם אודות תחיית המתים (שיחיו רק נשמות המתים בלא גופיהם) ועוד מפסקיו, השיג עליהם בקונטרס גדול אשר שלח לחכמי לוניל כדי שיכירו בצדקתו וישלחו להוכיח את הרמב"ם, אבל חכמי לוניל, ובראשם ר' אהרן מלוניל, הצדיקו את הרמב"ם ויישבו את כל השגותיו של הרמ"ה. אז שלח הרמ"ה את כל האיגרות יחד לריצב"א ואחיו הש"ר משאנץ ולעוד מחכמי צפון צרפת כדי שיכריעו ביניהם באשר לספר. [בסופו של דבר הכריע במחלוקת הר"ש משאנץ, שהצדיק את הרמ"ה אך הוסיף פירושים לרמב"ם עליהם דנו הוא והרמ"ה בהמשך בחליפת מכתבים ארוכה.]

באיגרתו המצורפת לכתאב אל-רסאיל כתב הרמ"ה על רבני וזקני צרפת, שבראשם ניצבים "שני עמודי התווך אשר בית החכמה והשכל נשען עליהם, מחנה אצילים וקדושים ומשנה אראלים ותרשישים, הרב הגדול ר' שמשון [משאנץ] והרב הגדול החסיד הריצב"א הריצב"א ר' יצחק מטרניאל [הריצב"א] יחו"ט, בני החסיד הקדוש, נדיב נדיבות יעץ, ר' אברהם תנצב"ה."[6]

ממקור אחר נראה כי בניגוד לאחיו, יחסו של הריצב"א לרמב"ם היה שונה בתכלית, והוא חלק לרמב"ם כבוד גדול. הרמב"ן מביא[7] כי

"ראיתי לרבינו הצרפתי [הריצב"א] בתשובותיו במצוות הנוהגות עתה בארץ ישראל, שהגיע ספרי הרב הגדול [הרמב"ם] לידו, והיה מתברך בהם, ומביא ראיות מדברי הספרים ההם בשפה ברורה ובלשון מהודרת, ומזכיר שם הרב לתהילה ולשם ותפארת."[8]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריצב"א נפטר עוד קודם שעלה אחיו לארץ ישראל, ובשעת פטירתו באו לחלוק לו כבוד רבים מגאוני צרפת, כמו שכותב רבינו פרץ[9]:

"מעשה היה לפני הרב ר' טוביה, כשנפטר הרב ריצב"א, וציווה [ר' טוביה] לקברו בטליתו מצוייצת, והיו שם מקצת גדולי צרפת, רבינו שמשון בעל התוספות והרבה גדולים, ולא אמרו לו דבר; אך לא היה נראה לר' יעקב מפרובינץ, וחולק על רבינו טוביה. עד שבא תלמיד אחד מתלמידי ריצב"א, והעיד שאמר רבו בחייו, בשעה שהיה מלמד לתלמידיו ענייני ציצית: 'הלוואי והייתי יודע יום מותי, והייתי מצווה שיקברוני בטלית מצוייצת כהלכתה'. מיד צוה ר' טוביה לקוברו בטלית מצוייצת, ולא היה אדם מערער על הדבר."

ר' יעקב מפרובינץ זה היה תלמיד הריצב"א, וכן אחיינו מדרגה שנייה (בנו של בן דודו של הריצב"א), כדלהלן[10].

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריצב"א נודע בבקיאותו העצומה ובהתמדתו המופלגת; המרדכי מספר עליו כי הייתה הלכה מסוימת אשר נאמר שמקורה הוא בירושלמי, "ואומר ר"י ב"ר אברהם [הריצב"א] שבדק בכולו ולא מצא."הריטב"א כותב בשם תלמיד הריצב"א רבי יעקב מקינון שמנהגו של הריצב"א היה להשכים קודם עמוד השחר וללמוד תורה[11], וגם תלמיד נוסף שלו, ר' יחיאל מפאריס, מעיד על מנהגי חסידותו[12]. יחד עם חכמי אשכנז (ר' דוד בן שאלתיאל, ר' משולם בן דוד ור' יהודה הכהן) חתום הריצב"א על תקנות המופיעות בתשובות מהר"ם.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריצב"א העמיד תלמידים רבים, מגדולי הדור. מזקני תלמידיו היו אלו אשר למדו עוד אצל ר"י הזקן ואחר פטירתו עברו ללמוד אצל הריצב"א, ומהם:

תלמידיו האחרים היו רבני הדור הבא בצרפת ובספרד, מהם:

תלמידי תלמידיו של הריצב"א היו עמוד התורה וההוראה באירופה כולה: ר' אליעזר מטוך ומהר"ם מרוטנבורג בגרמניה, ר' משה בן ר' יום טוב באנגליה, רבינו פרץ ור' שמואל מפלייזא בצרפת, והרמב"ן ובעל ספר התרומות בספרד.

רבים מרבני הדור נמלכו בעצתו, בהם:

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריצב"א חיבר תוספות על הש"ס כדרכו של אחיו, אשר קוצרו והוכנסו לתוספות המאוחרים שעל הגמרא לר' אליעזר מטוך; תוספותיו בפני עצמם נתפרסמו פחות, אולי עקב שיטתם הייחודית. עוד חיבר הריצב"א ספר בשם "סדר ליל פסח"[19], ואף נודע שו"ת ממנו. דברים משמו מובאים גם בספרי בעלי התוספות על התורה, ואחרים[20], ולכן משערים כי חיבר גם פירוש על התורה.

דבריו מובאים פעמים רבות בתוספות על כל הש"ס, בעיקר בתוספות טוך (או גיליון תוספות)[21], ופסקיו מובאים בכל ספרות הפסקים התורנית וכבר אצל גדולי הראשונים, כראבי"ה, האור זרוע, הסמ"ג, הגהות מיימוניות, הרא"ש, המרדכי ועוד.

למרות שאחר פטירת ר"י הזקן הלכו בדרכו רוב חכמי צרפת, ובראשם הר"ש משאנץ, ועיקר עסקם היה לפלפל בדבריו – שונה מכלל זה היה הריצב"א, אשר פעמים מרובות חלק על דברי רבו וחידש שיטות חדשות המנוגדות להם, ובדרכו זו הלכו אף חלק מחכמי איוורא שהיו תלמידיו[22].

משפחת רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הצרפתי
 
 
שמואל רש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבד שמחה מרים
 
ריב"ן רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"ם ר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזא רבי יצחק בן רבי מאיר שלמה מרים
 
רבינו שמואל מוויטרי רבינו יום טוב מפלייזא אליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק יוסף
 
שלמה אברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוב יוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הריצב"א
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
 
 
רבי שמואל מעכו אליהו מפריז
 
 
מאיר

מקרא[עריכת קוד מקור]

      - גיס


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם זה משמש בדרך כלל את רבי יצחק בן אשר הלוי, מחכמי אשכנז; ראה: ליפשיץ, יעקב הלוי, מבוא לתוספות הריב"א, סנהדרי גדולה א'.
  2. ^ מצוי בקטלוג אוצרות חיים במס' 839, של חיים מיכל.
  3. ^ לקסיקון "כנסת ישראל" לרש"י פין בערכו.
  4. ^ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, פרק שביעי.
  5. ^ צונץ בספרו על היסטוריה וספרות (Zur Geschichte und Literatur).
  6. ^ יחו"ט ראשי תיבות יראה חיים וישבע טוב', או 'ימצא חן ושכל טוב.
  7. ^ במכתבו לחכמי צרפת.
  8. ^ ראה לקמן שהשיב בנושאי ארץ ישראל לרבי יהונתן מלוניל.
  9. ^ בהגהותיו להלכות ציצית בסמ"ק סימן ל"א.
  10. ^ אוצר הגדולים ערך תתקמ"ה, כרך חמישי.
  11. ^ הסיפור מובא גם בשיטה מקובצת על גיליון הגמרא במסכת מנחות דף מ' עמוד ב'.
  12. ^ הגהות מרדכי מסכת מועד קטן אות תת"פ.
  13. ^ ספר התרומה סימן ק"ח.
  14. ^ הרמב"ן בדרשה לראש השנה.
  15. ^ אוצר הגדולים בערך תתס"ה, כרך חמישי.
  16. ^ הגהות לסמ"ק סימן רי"ג אות י"א ומרדכי מסכת מועד קטן אות תת"פ, ושם מכונה הריצב"א בשם "ריב"א"
  17. ^ תשובות מהרש"ל סימן כ"ט.
  18. ^ הלכות חלה.
  19. ^ "אור זרוע" א', מ"ג.
  20. ^ כגון ספר צפנת פענח של ר' יוסף טוב עלם או ספר הג"ן לר' אהרן בן יוסי הכהן.
  21. ^ ראה לדוגמה במסכת בבא בתרא.
  22. ^ אוצר הגדולים בערכו, כרך חמישי ערך תתתפ"ז.