יצחק ברודסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק ברודסקי
Исаак Бродский
דיוקנו של ברודסקי, מעשה ידיו של איליה רפין
דיוקנו של ברודסקי, מעשה ידיו של איליה רפין
לידה 25 בדצמבר 1883 (יוליאני)
Sofiivka, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוגוסט 1939 (בגיל 55)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ליטרטורסקיה מוסטקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האקדמיה הקיסרית לאמנויות
  • בית הספר לאמנות באודסה על שם גרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ריאליזם סוציאליסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Luigi Iorini עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור לנין
פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק ברודסקירוסית: Исаак Израилевич Бродский‏; 6 בינואר 1883[1] - 14 באוגוסט 1939 לנינגרד) היה צייר יהודי סובייטי - אוקראיני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסופייבקה. אביו ישראל, היה סוחר. ב-1896 סיים את לימודיו בבית ספר בעיר ברדיאנסק, לאחר מכן בין 1896 ל-1902 הוא למד בבית ספר לאמנות באודסה. ב-1902 הוא התקבל ללימודים באקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג, הוא היה במשך חמש שנים תלמידו של איליה רפין. בין שנים 19091911 על חשבונה של האקדמיה הוא טייל בגרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה, בין היתר הוא ביקר אצל מקסים גורקי שהתגורר על האי קאפרי בין השנים 19061913.

ברודסקי היה פעיל מבחינה פוליטית, הוא לקח חלק בהתקוממותם של הסטודנטים במהפכת 1905, וב-1907 הוא צייר מספר קריקטורות בשביל עיתונים אופוזיצאונריים[2]. הוא לא היה פעיל בחיי יהודי רוסיה, אך בכל זאת ב-1907 הוא צייר ציור הנקרא פוסלה פוגרומה (לאחר הפוגרום) והוא היה חבר באגודה היהודית לקידום האמנות.

ב-1917 הוא התחיל לצייר את דיוקנו של אלכסנדר קרנסקי וסיים את המלאכה ב-1918 לאחר שממשלת מעבר כבר נפלה[3]. אחרי מהפכת אוקטובר הוא התמקד בציור דיוקנאות של ראשי המהפכה, כגון: לנין, סטלין ואחרים. לאחר השלמת דיוקנו של סטלין ב-1928 הוא הפך לצייר הבלתי-רשמי של חברי המפלגה. ב-1932 הוא הפך למרצה באקדמיה הכלל-רוסית לאמנות בלנינגרד וב-1934 הוא הפך למנהלה של האקדמיה.

ברודסקי נודע כאספן אמנות שתרם למוזיאונים רבים ולאחר מותו דירתו הפכה למוזיאון.

ברודסקי נפטר ב-14 באוגוסט 1939 בלנינגרד ושם נקבר. שנה לאחר מותו יצא לאור ספר האוטוביוגרפיה שלו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק ברודסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]